שלום הכרתי בחור לחתונה ושנינו רוצים להתחתן אנחנו בפגישה שלישית וכבר פגישה רביעית עוברים לשלב להכיר את ההורים שנינו לא גדלנו בבית חרדי, שנינו גדלנו בבית דתי מסורתי, שומר שבת והסביבות שלנו רובם חילונים, לשנינו יש מטרה להתחזק לגדל בית דתי ולהביא את ילדנו לדרך תורה ומצוות, אנחנו שומרים נגיעה עד החתונה וזה בא מהצד שלי ומהצד שלו, הוא שומר מתוך לכבד אותי. עכשיו אני במקום שהמחשבות הרוחניות שלי מביאות אותי למצב שאני יודעת מה תכלית החיים כאן וזה לעשות את רצון ה בעיניים עצומות, אני רוצה לעשות חתונה בהפרדה כי אני חושבת נטו על רצון ה גם שאין לי מושג איך אעשה את זה כי אני לא מכירה הליך חתונה כזה לא משנה לעניינינו, הבחור המיועד לא רוצה בשום פנים ואופן חתונה בהפרדה הוא אומר שיהיה לו קשה לא לרקוד עם המשפחה שלו, עם אימו שהוא בן יחיד, שמבחינתו הוא מכבד את השמירת נגיעה, את זה שאני ישים כיסוי ראש ומבקש שערב זה אני גם אכבד את בקשתו ומצד שני יש לו שאיפה לאחר נישואים להתחזק יותר ויותר כי הוא מרגיש שגדול עליו והוא לא במקום רוחני כרגע לחתונה בהפרדה. אני ממש רוצה אותו וקשה לי המחשבה שניפרד כי אני כבר בת 31 וכמהה לזה מלא שנים ומצאתי בחור ממש מקסים ומתאים לי מאוד. מה עליי לעשות? אני עצובה ממש כי רצון ה ממש חשוב לי ואני יכולה ליפול ולהסכים איתו כי אני צריכה מישו יד ביד לזה, כי גם לי יש מחשבות כמו שלו על למה לא לעשות חתונה בהפרדה, אבל המחשבה לאכזב את הקב"ה אוכלת אותי מבפנים?? וגם המחשבה לעזוב את הבחור שסוף סוף מצאתי

שלום. הרצון שלך הוא רצון טוב אמיתי! אני מציע לשניכם: עשו לכם רב! דברו על כך, שכל משפחה צריכה רב, שינחה אותה. יש רבנים פתוחים, שיבינו את הבעיה,, ובטוחני שימצאו דרך,, כיצד לנהוג. כמובן, אל תפסיקי את הקשר! התקדמו, בעזרת רב, ותגיעו לחוף מבטחים!