שלום הרב. זכורה לי גמרא שאומרת שעץ מוברך העלים שלו פונים בכיוון הנגדי מהעץ המקורי כי מקבל חסד מתבייש ממי שקיבל ממנו, ואני חיפשתי ולא מצאתי. הרב יודע איפה זה? תודה רבה

שלום המקור לכך הוא מדברי הירושלמי במסכת ערלה פרק א' הלכה ג': הדיון הוא לגבי עץ שלקחו אחד מענפיו והבריכו אותו בארץ. כעת יש לפנינו את העץ הותיק (לשון הירושלמי - זקינה) ואת העץ החדש הנוצר מן הענף שהוברך (לשון הירושלמי - ילדה): "אם דבר בריא הוא שהוא חי מכח הזקנה דברי הכל מותר (=אין כהו דיני ערלה) ואם דבר בריא שהוא חי מכח הילדה דבר הכל אסור (יש בו דיני ערלה) אלא...בסתם כיצד הוא יודע רבי ביבי בשם רבי חנינה אם היו העלים הפוכין כלפי הילדה דבר בריא שהוא חי מכח הזקנה ואם היו העלים הפוכין כלפי הזקנה דבר בריא שהוא חי מכח הילדה אמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה.[=מי שניזון מן השני, מתבייש להסתכל בפניו]. הרעיון המוסרי העולה מן הגמרא - תכונת הבושה - תכונה זו מוכרת לנו ונטועה היטב בנפשנו. תחושת המבוכה/הבושה או הבזיון הכרוכה בתלות שיש לנו באחרים. יום טוב