מצב הוא אדם נדר נדר ללא כוונה כלל ואמר בפירוש אני נודר את הנדר וכו , בלי הבנה וכוונה כלל, נאמר. מתוך כעס מחייב התרת נדרים?

שלום וברכה, נראה שצריך התרה. גם נדר שאדם נודר מתוך כעס צריך התרה (עי' דעת תורה רלב א). מה שכתבת שנדר ללא כוונה כלל - מה כוונתך? כעס כאמור לא נחשב שלא התכוון. אולי תפרט יותר מה אמר ומה הבין. הרחבה: דנו הפוסקים לגבי מי שנדר מתוך כעס אם צריך התרה. כתב בשו"ת בני אהרן (סימן כב): "וכבר היה אפשר לומר נמי דכיון שנדר מתוך הכעס, דמי קצת לנדרי אונסין דליביה אנסיה, ואמרינן בפרק ארבעה נדרים [כב ע"ב] אמר רבה בר רב הונא כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, שנאמר [תהילים י, ד] רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלהים כל מזימותיו. רבי ירמיה מדפתי אמר משכח תלמודו ומוסיף טפשות, שנאמר [קהלת ז, ט] כי כעס בלב כסילים ינוח, וכתיב [משלי יג, טז] וכסיל יפרוש אולת. ופירש רש"י [ד"ה יפרוש] והר"ן [ע"א ד"ה שנאמר] הכועס הוי כסיל ומשתטה. והאריך שיש בכך סתירה בדברי הרשב"א. וסיים לדינא להקל קצת: "ולענין נידון דידן, כללא דמילתא כפי הצעת הרב המבי"ט ובנו הרב אחריו דכתבינן, לא בעינן בנידון דידן לא פתח ולא חרטה, לא פתח, דאדעתא דהכי והכי לא נדרי, ולא חרטה דמעיקרא, אלא אפילו בחרטה דהשתא סגי". ובשו"ת צדקה ומשפט (יו"ד סי' טו) כתב להקל בנדר מתוך כעס גדול משום שאין פיו ולבו שוין בהצטרפות טעמים נוספים. ובדעת תורה למהרש"ם (רלב א) האריך בזה, וע"ש שהוכיח מהרשב"א והר"ן שצריך התרה.