בספר איוב בפרקים א-ב ה' אומר שאיוב צדיק והשטן אומר שיש לנסות את איוב. הוא פוגע באיוב, ואיוב אומר (בכמה מקומות בספר) שאין צדק ואין השגחה פרטית ואין שכר ועונש, שזה לכאורה כפירה ביסודות האמונה. גם הגמ' אומרת שאיוב "חירף". אז האם ניתן לומר שהשטן צדק ואיוב לא עמד בנסיון?

שלום בסוף הספר (פרק מ"ב פס' ז') הקב"ה כועס על אליפז ושני רעיו: ”חָרָה אַפִּי בְּךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ כִּי לֹא דִבַּרְתֶּם אֵלַי נְכֹנָה כְּעַבְדִּי אִיּוֹב“. כי איוב "דיבר נכונה" בניגוד אליכם. הפרשנים מבארים את ההבדל בין איוב לרעיו במספר דרכים. א. איוב ביטא דברי כפירה, אבל אין הוא אשם בכך מפאת ייסוריו. כך הסביר רש"י: "איוב..לא פשע בי...ואם הוסיף לדבר מפני קושי יסורין אשר כבדו וחזקו עליו דבר". לעומתם, הרֵעים פשעו בזה שהם טענו כי איוב אינו צדיק תמים: "אבל אתם פשעתם על אשר הרשעתם אותו...והחזקתם אותו בחזקת רשע...והיה לכם לנחמו כאשר עשה אליהוא ולא די לאיוב בצרתו ויסוריו כי גם הוספתם על חטאתיכם פשע להקניטו". ה"מצודת דוד" מסביר את הפסוק כך: רעיו של איוב לא "דברו נכונה" כפי שגם איוב "לא דיבר נכונה". יחד עם זה, מגיע לאיוב תואר "עבד ה'" בגלל שדעותיו המוטעות נובעות מייסוריו. ובלשונו: "כעבדי איוב": כמו שאיוב לא דבר נכונה, שאמר שהכל בא מפאת המערכה, כן אתם לא דברתם נכונה במה שאמרתם שבא לו בעבור רוב פשעיו. ועם שגם איוב לא דבר נכונה, מכל מקום קראו עבדי, ואמרו ז"ל מכאן שאין אדם נתפס על צערו, כי בעבור קושי הייסורים דבר מה שדבר". ב. איוב אמנם ביטא דברי כפירה בהתחלת דבריו, אבל אחרי מענה ה' הוא חזר בו ואימץ דעות נכונות. לפי האבן-עזרא ההבדל בין איוב לרעיו הוא: "שהודה ואמר ונחמתי". והרמב"ן מרחיב יותר: "יקראנו עבדו בעבור כי התוודה אליו עתה. והנה גם הם גם איוב טעו...והנה דבר איוב נכונה והתוודה ונתכפר לו על מה שקרא תגר בענין, על כן קראו עבדי כאשר בראשונה, אבל הם לא דברו נכונה בהרשיעם את איוב בהיותו נספה ומצאו אותו צרות, והיו סבורים שעשו טובה בהצדיקם מעשה האלוקים, ועל כן לא התוודו והנם צריכים כפרה. ג. איוב לא חטא בליבו וזה העיקר. המלבי"ם מבאר את ההבדל בין איוב לרעיו בדרך הבאה: "איוב דבר דברי חטא בפיו אבל בלבו דבר נכונה כי לבו היה שלם עם ה' והריעים היו להפך, שבפיהם התוכחו בעד ה', אבל לבם לא היה מסכים אל פיהם...ועקר הדבור אל ה' הוא דבור הלב לא דבור החיצוני של פה, ובדבור זה לא דברתם אלי נכונה כאיוב". הפרשנים שהבאנו הסבירו מדוע זכה איוב בסוף הספר לכינוי המורמם "עבדי כלב" שמלמד שנשאר במעלתו וצדקותו גם כעת, לאחר כל השיח עם רעיו. יום טוב