שאל את הרב

  • הלכה
  • עבודה זרה, פסלים ותמונות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום כבוד הרב, רציתי לשאול כמה דברים על ציורים של השמש והירח: 1) האם בדורנו מותר ליהודים לצייר את השמש (שלימה) והירח (חלקי), והאם הדין משתנה בתנאי שהשמש והירח אינם הדבר היחידי בציור (כגון תוספת של אגם או עץ גדול)? 2) במידה וציורים כאלו כבר קיימים, האם מותר לתלות אותם בבית? 3) מה הדין של תמונה דיגיטלית בה יש שמש או ירח? 4) האם מותר להשאיר בבית לנוי פסל בדמות אדם (עם פנים) שביד אחת האצבעות מחוברות בלי רווח, או שחייב פגם יותר משמעותי? תודה רבה על הזמן.
תשובה
שלום וברכה, 1. אפשר לצייר את השמש בצורה חלקית (לא שלימה). כמו כן ניתן להקל ולצייר את השמש בצורה מליאה אם לא מציירים את השמש בצורה רצינית אלא עושים עיגול וכדו' כדרכם של ילדים. אף מי שמצייר את השמש בצורה רצינית עם צבעים בצורה מליאה יש לו על מי לסמוך, בפרט אם יש דברים נוספים בציור חוץ מהשמש והירח שאז יש יותר מקום להקל בזה. 2. אם השמש לא מליאה מותר להשהותם בבית ולתלות אותם בחדר. המיקל להשהות בביתו ציור או תמונה של שמש אפילו מליאה יש על מי לסמוך (ויש יותר מקום להקל מאשר בציור שמש משום שלדעת רוב הפוסקים האיסור לצייר שמש הוא איסור מהתורה, ואילו האיסור להשהותו בבית איסורו מדרבנן משום חשד. בפרט היום שאין כמעט מקום לחשד). 3. ניתן להקל ולצלם את השמש אם מחסירים מעט מהשמש ולא מצלמים את כולו. אין לצלם צורה שלימה של השמש או צורה אפילו חלקית של הירח. אולם המיקל ומצלם שמש וירח מלאים יש לו על מה לסמוך. בפרט אם יש דברים נוספים בתמונה. אם הציור או התמונה של השמש והירח נצרכים ללימוד מותר לעשות ולהשהות בבית ציור זה. 4. צריך לעשות פגם יותר משמעותי על מנת שהגוף לא יהיה שלם, כגון להוריד עין או אוזן. יש לציין שיש מתירים מעיקר הדין להשהות פסל אדם בזמנינו שאין הדרך לעבוד עבודה זרה. בבובות שעשויים למשחקי ילדים יש יותר מקום להקל. ויש מחמירים אף בבובות להחסיר חלק מהבובה. מקורות והרחבה: 1. הסוגיא מובאת בראש השנה (כד:) ובעבודה זרה (מג). נזכיר את עיקר הסוגיא. מובא בברייתא (ר"ה כד:) "לא תעשון אתי - לא תעשון כדמות שמשיי המשמשין לפני כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות". הרי שאין לעשות צורות של שמש וירח. בגמרא שם הקשו איך היו לרבן גמליאל צורות של חמה ולבנה? והשיבו בגמרא שאחרים עשו לו (ביאר רש"י - נכרים). עוד הקשו שם בגמרא הרי לרב יהודה היה צורה של אדם בטבעת שלו שחותמו בולט, ושמואל רבו העיר לו שיסמא את עיניו משום החשד. אם כן כיצד היה מותר לרבן גמליאל להחזיק צורות אלו שלכאורה אסור להחזיק אותם משום החשד. תירצו בגמרא שרבן גמליאל היה נשיא והיו מצויים אצלו רבים ובאופן זה אין חשד. עוד תירצו שהצורות היו עשויות פרקים (חוליות נפרדות) ואין חשד באופן שעשויים פרקים. עוד תירצו שרבן גמליאל עשה צורות אלו להתלמד ונאמר בפסוק 'לא תלמד לעשות' - אבל אתה למד להבין ולהורות. התירוץ האחרון שמותר אם עושה להתלמד מיישב לא רק מדוע אין חשד אלא אף את השאלה הראשונה כיצד הותר לרבן גמליאל לעשות צורות אלו. אם עושה צורה להתלמד מותר אף לעשות ולא רק להשהות, שבאופן זה לא אסרה תורה, ולא צריך להעמיד שגוים עשו עבורו. לדעת הריטב"א אף התירוץ הקודם שאם עשוי לפרקים מותר, פותר לא רק את איסור השהייה והחשד אלא אף את האיסור לעשות. הרי"ף והרמב"ם (הלכות עבודה זרה, ג, י) לא הזכירו את החילוקים שלגויים מותר או שלפרקים מותר. ביאר הכסף משנה (שם) שהם סבורים שכאשר הגמרא תירצה שלהתלמד מותר היא חזרה בה מהתירוצים הקודמים. אלא שהכסף משנה נשאר בצ"ע למה הרמב"ם לא כתב שלהתלמד מותר. יש שתירצו (ראה מהרי"ט יו"ד, ח"ב, לה, וחתם סופר ח"ב קכח) שהרמב"ם רמז בלשונו שלהתלמד מותר, ויש תירוצים אחרים בדעת הרמב"ם ואכמ"ל. בגמרא מבואר שטבעת שחותמו בולט יש חשד. נחלקו הראשונים אם בצורה של שמש וירח יש חשד אפילו כאשר אין חותמו בולט אלא שקוע שהרי אנו רואים אותה בצורה לא בולטת בשמים ולכן יש אומרים שאסור אף באופן זה (ראה טור סי' קמא). השולחן ערוך (יו"ד, קמא, ד) פסק שאסור לעשות צורת חמה ולבנה בין שוקעת בין בולטת ואסור להשהותו בביתו. כתב הש"ך שאיסור עשייה הוא מדאורייתא מהפסוק 'לא תעשון איתי', והאיסור להשהות מדרבנן משום חשד. (ובלבוש כתב שהאיסור לעשות לבנה שוקעת הוא מדרבנן). הרי מבואר שלפי ההלכה אסור לעשות צורה של שמש וירח. כעת נראה כמה וכמה אופנים וסברות שניתן להקל בדבר: א. להתלמד מותר. כך כתב השו"ע (קמא, ד): "ואם הם להתלמד להבין ולהורות כולן מותרות אפי' בולטות". ביאר הש"ך (ס"ק כו): בין לעשותם בין להשהותן. בטעם הדבר שמותר לעשות להתלמד ביאר הג"ר שלמה הירש שליט"א (קונטרס עשיית צורות, פ"ה, ס"ג) שנחלקו אחרונים בדבר. לדעת המהרי"ט (שם) הטעם הוא שאם זה להבין ולהורות לא יבואו לטעות שהצורות עשויות לעבודה זרה. על פי זה התיר המהרי"ט לא רק לצורך לימודי אלא גם למשחקי ילדים שהם אינם עשויים בדרך קבע אלא דרך עראי ולא יבואו לטעות בהם. אולם החתם סופר (שם) סבור שרק לדבר הלכה מותר. לדבריו צריך לומר שזה גזירת הכתוב שללמוד ולהבין מותר. עכ"ד הגר"ש הירש. הש"ך בנקודת הכסף התיר לעשות ציורים של י"ב מזלות בסידורים מטעם להבין ולהורות (דלא כט"ז, סי' קמא, ס"ק יג). בשו"ת שבט הלוי (ח"ז, סי' קלד) התיר לצייר שמש וירח וכוכבים בפרשת בראשית כשלומדים עניני בריאת העולם וכן לצייר חלום יוסף בפרשת וישב. הג"ר יעקב אריאל (מובא באתר ישיבה) התיר תמונות בספרים כאנציקלופדיה וכדומה שיש בהם תצלומים של השמש והירח וכו מהטעם הנ"ל. נראה שדבריו מתאימים לשיטת המהרי"ט ולא לשיטת החתם סופר הנ"ל. בשו"ת עשה לך רב (ח"ו, סי' נד) כתב שאם ניכר מתוך מעשיו מהי כונתו, כגון שניכר שמצלם תמונה של שמש בשביל היופי, וניכר שזה לא עבודה זרה כלל ועיקר, יש מקום להתיר שזה בכלל ההיתר של להבין ולהורות. (כך למד מהנקודות הכסף הנ"ל שהתיר תמונות במחזורים למרות שלכאורה אין תועלת כלל בתמונות אלו). נראה שדבריו מתאימים לשיטת המהרי"ט הנ"ל. בשו"ת ארחותיך למדני (ח"ג, פו) התיר לצייר חמה ולבנה כאשר מצייר בציור דברים נוספים משום שניכר שאינו מצייר את החמה ולבנה לשם עבודה זרה. וכעין זה כתב הג"ר אשר וייס שליט"א (כת"י, כנראה יפורסם בהמשך בשו"ת מנחת אשר ח"ד). וכן כתב הג"ר עזריה אריאל שליט"א (אתר ישיבה), וכתב שנראה מהמאירי שסבור כך. המנחת יצחק (ח"י, סי' עב) צמצם את ההיתר של 'להתלמד' למקרה שחייבים צורות אלו על מנת ללמוד ואי אפשר ללמוד בלי זה. ז"ל: "ורק אם הם להתלמד להבין ולהורות הי' אפשר למצוא היתר, וכדאיתא בשו"ע שם, אבל מי הוא שיוכל לומר שהגיע למדרגה זאת, וכי אי אפשר להתלמד בלא זה". (נראה שדבריו אינם כמהרי"ט וכנקודות הכסף הנ"ל, ואולי דבריו מתאימים לדעת הט"ז שאסר ציורים של מזלות במחזורים שלא כנקודות הכסף). ב. אם מצייר שמש וירח שאינם שלמים יש מקילים. ביביע אומר (יו"ד, ח"י, נח, אות ו) ביאר ששלש שיטות בדבר: לדעת המהר"ם אלשיך (סי עז) מותר לעשות דמות שמש וירח כשאינם שלמים. לדעת הפני יהושע (ר"ה שם) אסור לעשות צורת חמה ולבנה אפילו חלקיים, וכן דעת היביע אומר. לדעת שבט הלוי (ח"ז, סי' קלד אות ז) יש לחלק בין שמש לירח: אסור לעשות צורת ירח חלקית משום שדרכה להיראות בצורה חלקית בתחילת החודש. לעומת זאת ניתן לעשות צורה חלקית של השמש כי דרך השמש להיראות לנו בצורה שלימה. [ולדעת הגרי"ש אלישיב בהערותיו על ראש השנה (כד:, ד"ה לא תעשון כדמות שמשי, עמ' קיח ועמ' קכד) שיטת הבבלי שאסור לעשות צורת לבנה חלקית משום שדרכו להראות חלקי בתחילת החודש. ושיטת הירושלמי שמותר לעשות צורת לבנה חלקית ולכן לא הקשו על רבן גמליאל. על פי זה ביאר שהרמב"ם סבור כירושלמי שצורה חלקית מותר ולכן השמיט הרמב"ם את התירוצים של להתלמד ושאר התירוצים שבגמרא, מכיוון שלפי הירושלמי אין צורך בכל התירוצים הנ"ל]. הגר"א נבנצל שליט"א אמר לי שאסור לצייר את השמש (אפילו כשמצייר באופן פשוט עיגול וקוים, ראה בהמשך שיש מקילים באופן זה) אבל מותר אם אינו מצייר את כל השמש אלא באופן חלקי. עוד שאלתי את הגר"א נבנצל לגבי ציור ירח באופן חלקי ואמר שמותר אבל לא איך שהירח נראה לנו בתחילת החודש שזה אינו נקרא חלקי. ג. יש מקילים בציור בצבעים: השולחן עורך כאמור פסק שאסור לעשות צורה של שמש וירח אפילו שהצורה שוקעת ולא רק כשהיא בולטת (אף שיש ראשונים שהקלו בדבר כאמור לעיל). בדרכי משה (קמא, ה) הביא שהמהר"ם מרוטנבורג היקל בציור בצבעים וז"ל: "...וכן הוא תשובת מוהר"ם במרדכי פרק כל הצלמים (סי' תתמ) דלא שייך לומר דלא תעשה לך פסל בצר במיני צבעונים שאינו לא בולט ולא שוקע ולכן אותם המציירים צורות במחזורים ותפלות ליכא למיחש משום איסור עבודה זרה אבל אסור לעשות כן משום שמסתכלים בהן בשעת התפלה ואינן מכוונים לבם לשמים עכ"ל". היביע אומר (שם) ציין לעוד פוסקים שהקלו, וציין שהש"ך חלק על קולא זו. בשו"ת דעת כהן (סי' סד) הביא שיטה זאת. ואף שלא ראה בה עיקר להלכה כתב: "אמנם למחות אין בנו כח, מאחר שיש להם עמוד גדול להשען עליו, שהיא דעת מוהר"מ מרוטנבורג...". בשו"ת יביע אומר (יו"ד, ח"י, סי' נח) הביא סברא זאת וכתב: "והנוהג להקל יש לו על מה שיסמוך". שאלתי את הגר"ד ליאור בעל פה לגבי ציור וצילום שמש והתיר משום שאינו עושה צורה (שאלתי: "משום שאינו בולט? וענה שכן). כעין זה מובא בתשובת הגר"ד ליאור באתר ישיבה. שוב מצאתי שכתב להקל בזה בשו"ת דבר חברון (ח"ג סי' לב) בהסתמך על המהר"ם (וצירף את שיטת העין יעקב המובא בדעת תורה (יו"ד קמא, ג) שדווקא חמה בצבע אדום אסור אבל בצבע לבן שרי). בשו"ת ארחותיך למדני (ח"ג, פו) הביא משיירי כנסת הגדולה שכתב שהמנהג להקל בזה. וז"ל כנסת הגדולה: 'ואין כן דעת ר' המחבר שכתב לעיל מדברי כולם נלמוד דבכה''ג שהם מצויירים בכותל שרי וגם הט''ז כתב דעדיף ציור משוקעת וכן המנהג פשוט לצור בכותלים צורות כאלו ולארגן בבגדים ואין פוצה פה ומצפצף'. סיים הארחותיך למדני: הרי שהעיד הכנסת הגדולה בגודלו שהמנהג לצור בכותלים צורות שהן אסורות כשהן בולטות או שוקעות. ד. היביע אומר (שם) הביא שהמאירי כתב שיש מתירים עשיית חמה ולבנה כשאינה מצבע תכלת שהוא כעין הרקיע. ובדבר חברון (ח"ג יו"ד סי' לב וסי' לד) הביא את שיטת העין יעקב המובא בדעת תורה (יו"ד קמא, ג) שדווקא חמה בצבע אדום אסור אבל בצבע לבן שרי. ה. יש מקילים לעשות צורות שמש וירח רגילות, ולדעתם רק צורות המיוחדות לעבודה זרה אסורות. כך כתב הרמ"א (קמא, ג) על פי הרמב"ם בפירוש המשניות וז"ל: "הגה: דהיינו צורות הנעשים לשם חמה ולבנה כמו שעושים בעלי הטלסמאות צורות לכוכבים כגון צורות המתייחסות לשמש מציירים מלך מעוטר יושב על עגלה וכן כיוצא בזה בלבנה יש להם צורה מיוחדת (רמב"ם בפירוש המשנה וברטנורה שם)". אולם הט"ז (ס"ק יג), והש"ך (ס"ק ח) חלקו עליו ואסרו צורות רגילות של שמש וירח. האגרות משה (או"ח, ח"ה, סי' ט) פסק כדברי הט"ז והש"ך. ובדעת כהן (שם) כתב שהיתר הזה המבוסס על הרמב"ם בפירוש המשניות יותר פשוט מההיתר שבמרדכי לצייר בצבעים (אף שמפשטות הגמרא לא נראה כתירוץ זה). ו. יש מי שאומר שאסור לעשות צורת שמש וירח רק כאשר הצורות הם בגודל של שמש וירח הנראים לעינינו. כך הביא בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט, סי' מד, אות ח) וז"ל:" והנה ראיתי בספר קטן הכמות נקרא בשם כל המצוה להגר"י אורנשטיין ז"ל דבמצוה ל"ט כותב ששמע ממו"ר הגאון הגרי"ל דיסקין ז"ל שאמר דזה שאסרו לעשות צורת חמה ולבנה בין בולטת בין שוקעת, הכוונה שלא יעשה כדור מצומצם כשיעור גודל כדור השמש שמתראה לעינינו, וכן בקשת הלבנה ע"ש, ולפי"ז יש עוד מקום לומר בההיא דיהושע דאפי' אם הם בעצמם עשו תמונת החמה ובצורת עיגול, מ"מ לא עשוהו מיהת שיהא מצומצם כשיעור גודל כדור השמש שמתראה לעינינו ולכן היה מותר לעשות זאת. אך יש עוד לעיין בעצם החידוש הזה, וגם מחבר הספר שם השאיר זה בצ"ע, וכנראה תלוי הדבר באשלי רברבא...". ז. יש אומרים שהאיסור הוא רק באופן שמצייר שמש וירח בצורה טובה ולא באופן הרגיל אצל ילדים שעושים שמש בצורה של עיגול וקוים וכן בעניין ירח וכוכבים. בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה, סי' ט, אות ו) נשאל אם יש איסור בציורי חמה ולבנה שתינוקות עושין. והשיב: "אם יש ממש דמיון להלבנה ולחמה, שאנשים גדולים יאמרו שהוא צורת חמה ולבנה, יש לאוסרם לאלו שבאו לחינוך... אבל וודאי דהוא רק כשיש דמיון ממש, שרוב תינוקות לא שייך שיעשו כן, ואם לא כן אינו כלום. והוא כמו שהביא כתר"ה מספר יד הקטנה, דרק אם בעיני הבריות דומה לחמה אסור. אבל בשביל זה לא טוב ללמד לתינוקות לעשות ציורי חמה ולבנה, דרוצים שילמדו ברוב זמן לעשות ציורים הדומות ממש, שזה הא הוא דבר אסור. ולמה לנו ללמדם, כיוון שכשיוכלו לצייר היטב נאסור להם". ובשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סי' מד, אות ט) כתב בשם המהריא"ץ והחתם סופר שעיגול בלבד כמו חמה מותר, אבל אסור לעשות כדמות וצורת חמה שניצוצות בולטות סביבות העיגול כניצוץ חמה בזריחתה. ובספר 'גם אני אודך' (עמ' נה) הביא שמועה מהגר"ח קנייבסקי זצ"ל כעין זה. וז"ל: "משכבר הימים שאלתי למו"ר מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א אם מותר לצייר שמש. ושאלני מו"ר מרן שליט"א איך אפשר לצייר שמש?". והשיבותיו דעושים עיגול, ואמר לי "עיגול זה עיגול". והפטיר בתמיה "שמש", והיינו דאין שייכות בין עיגול לשמש. וכעבור איזה שבועות משדברתי עם מרן מו"ר מרן הגרח"ק שליט"א באתי שוב לפניו ונומיתי דלכאורה אפשר ואפשר לצייר צורת שמש והראיתי לו ציור כזה (הראה עיגול עם קוים מסביבו). ושאלני מו"ר מרן שליט"א "(זה) שמש", ואמרתי למו"ר מרן שליט"א דלכל מי שאראה ציור זה יאמר שזה שמש ואמר לי בהאי לישנא "עשית מספר אחד ליד העיגול (=היינו קרני שמש) אבל זה שטויות והבלים" (והיינו כאמור דאין שייכות בין זה לשמש)....". ובספר עיון הפרשה, (איסור עשיית דמות חמה ולבנה, עמ' תפד) כתב בשם הגרח"ק: "אם מציירים צורת גלגל גדול וקטן וכותבים עליו זה חמה וזה לבנה אין נקרא שמציירים חמה ולבנה, ודוקא אם צובעים בצבע שכל הרואה מכיר שזה חמה ולבנה אסור". וצריך לי עיון בדברי הגרח"ק שהרי הט"ז (קמא, ס"ק יג) התנגד לציורים שבמחזורים וז"ל: "ומכל מקום נראה דאותן שמציירים במחזורים בתפלת גשם צורות המזלות לא יפה הם עושים כיון שהם מכוונים לעשות צורת המזלות". והרי ציורים אלו מסתמא היו פשוטות ובוודאי בלי צבע. ואפשר ליישב שלכן לא כתב הט"ז שאסור אלא ש'לא יפה' כיון שעל כל פנים הם מכוונים לעשות צורות ומזלות. כלומר אף שאין איסור ממש מכל מקום מכיון שהם מכוונים לשמש וירח לא יפה הדבר. ועיין נקודות הכסף שדחה דבריו "אינו כלום דהדבר פשוט דהוי להבין ולהורות. ועוד דאינו צורה גמורה". אפשר שכוונתו שלא הוי צורה גמורה משום שאינו עשוי בצורה רצינית עם צבעים וכדברי הגרח"ק, וצ"ע. לגבי צורת הכוכבים ראה בשו"ת שבט הלוי (ח"ט, קלז, אות ט) שנשאל: "מה המקום להתיר יש כאן, לעשות ולרקום צורת כוכבים בבתי כנסיות ע"ג הפרוכת היות שכוכבים אסור אפילו אינו בולט, וכן על מה סמכו הרבה מקומות לצייר צורת רקיע כחול עם כוכבים למעלה על גג ביהכ"נ היות שזהו דמות שמשי במדור התחתון כמבואר בשו"ע שם. תשובה: כמדומני שצורת הכוכבים היינו עגולים אם קרני זויות בולטות, וזה לא עושים כלל". וכן כתב בשו"ת אבני ישפה (יו"ד סי' קנא) לגבי צורת כוכבים. מכל הנ"ל נמצאנו למדים שהאיסור הוא רק בציור רציני. ח. לרבים ופרקים: אם עשוי הציור לרבים או שהרבים יכולים לראות את הציור יש מתירים. זה לשון הרמ"א (קמא, ד): "(ויש מתירין בשל רבים דליכא חשדא) (טור בשם הרא"ש)". אולם ביביע אומר (שם) ביאר שהשולחן ערוך לא הזכיר שלרבים מותר כי הלך בדרכו של הרמב"ם שאינו סבור שיש להקל בכך, ולדעתו אף ברבים יש חשד. יש להוסיף שלכאורה היה אפשר להתיר פאזל עם צורת שמש וירח משום שהוא עשוי 'פרקים'. אולם נראה שלדברי היביע אומר הנ"ל קולא זאת לא תהיה נכונה לפי השולחן ערוך. ט. יש שכתבו להתיר אם הציור של החמה והלבנה נמצאים יחד בציור או תמונה עם דברים נוספים משום שניכר שאין כוונתו לעבודה זרה. כך כתב הארחותיך למדני (ח"ג סי' פו) וז"ל: "ונראה שכל דבר 'דלא אתו למיטעי'' יש להתיר. ולפי זה נראה שיש סברה לומר שדוקא צורה לנוי שהיא החמה או הלבנה לחודה יש לאסור שבזה החמה העיקר בצורה זו וכן י''ל בלבנה ובזה אפשר לטועה כדי לומר שכוונתו לעכו''ם אבל כשיש תמונה שיש בה כמה דברים כגון הרים ונהרות ואילנות וכדומה ובכלל התמונה יש גם כן החמה או הלבנה אז בזה החמה היא טפלה וכן הלבנה ואין הוכחה מזה שכוונתו לע''ז אלא צ''ל שכוונתו היא רק לנוי וכדי לצייר מה שברא הקב''ה בעולמו שהרי החמה היא טפלה בתמונה זו וכן הלבנה ואם כוונתו היתה לע''ז אז מסתמא כשהוא צייר התמונה הוא מצייר החמה או הלבנה כעיקר התמונה ולא כטפל בלבד ולכן י''ל שמ''ש הרמב''ם שאסור לצייר לנוי דהיינו רק כשהחמה או הלבנה הן העיקר בציור זה שרק בזה 'אתו למיטעי'' ולכן בתמונות שיש בהן כמה דברים אחרים יש להתיר לצייר בכללם אף החמה והלבנה וכן הוא בנד''ד". ע"ש שביסס דבריו על לשון הרמב"ם לפי ביאורו של המהרי"ט שהוזכר לעיל שכל שנעשה באופן שאין לחשוד לעבודה זרה הוא בכלל ההיתר של 'להתלמד' שמותר.. וכן כתבו הגר"א וייס והג"ר עזריה אריאל כפי שהבאנו לעיל (באות א). י. אם עשה צורות על משהו מבוזה יש להקל להשהות שאין בו חשד עבודה זרה, ויש שהקילו אף לעשות (ראה יביע אומר, יו"ד, ח"ג סי' ח). בפתחי תשובה (קמא, ס"ק ט) הביא בשם התפארת למשה שעל איגרת נחשב מבוזה. יא. בזמננו שאין כמעט עבודה זרה בעולם ב"ה, ואין מקום לחשוש במישהו שמחזיק עבודה זרה יש להקל יותר. אמנם לעניין האיסור דאורייתא של עשייה אין להתיר כשאין עבודה זרה, אבל איסור השהייה שהוא מדרבנן משום חשד יש מקום להקל כשאין חשד בימינו כפי שחז"ל הקילו בנשיא ורבים שאין חשד (יביע אומר). ובשו"ת עשה לך רב (שם) כתב: "הנה ראינו דעת הרמב"ן וגדול אחד שכתבו טעם האיסור משום חשדא, וכמו שכ"כ גם הש"ך (בס"ק ח') והכל יודעים שבזמננו אין אנו יודעים ומכירים עובדי שמש וירח, ואולי יימצאו בפאתי תבל ומי יחשוד באדם המחזיק דמות חמה בעיגול או לבנה בצורת קשת שכונתו לעובדם, והוא רחוק מאד מן המציאות, ועל כן נראה לענ"ד על יסוד כל הנ"ל שאין לאסור צילום שמש או ירח וכוכבים". יב. המנהג להקל. הבאנו לעיל שכך כתב בשו"ת ארחותיך למדני (ח"ג, פו) בשם השיירי כנסת הגדולה. וז"ל כנסת הגדולה: 'ואין כן דעת ר' המחבר שכתב לעיל מדברי כולם נלמוד דבכה''ג שהם מצויירים בכותל שרי וגם הט''ז כתב דעדיף ציור משוקעת וכן המנהג פשוט לצור בכותלים צורות כאלו ולארגן בבגדים ואין פוצה פה ומצפצף'. וכן כתב בשו"ת דעת כהן (יו"ד, סי' סד): "ובאמת תמוה הדבר מאד מהיכן נתפשט הדבר להיתר, לעשות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות דמות חו"ל וכוכבים ומזלות. ובעיר מולדתי ראיתי בילדותי מצוייר מעל הבימה למעלה בתקרה כל שנים עשר המזלות קבועים בגלגל, וכפי הנראה נהגו היתר לא לבד בשהיתם אלא ג"כ בעשיתם. אמנם למחות אין בנו כח...". נראה שגם היום המנהג להקל באופן כללי בתמונות וציורים של שמש ובודאי של ילדים. לאחר כל החזיון הזה, ניתן לראות שיש כמה סברות להקל בעניין זה. 2. על פי המוזכר בהערה הקודמת יש להתיר בהרבה מקרים, כל שכן כאן, משום שמדובר להשהות שלדעת הרבה פוסקים איסורו מדרבנן. אמנם יש שאסרו לתלות תמונה כזאת בחדר (ראה מנחת יצחק שם). 3. דין צילום השמש דומה במידה רבה לדין ציור השמש, וראה לעיל בתשובה 1 הרבה סברות ואופנים להקל בדבר. אולם בצילום יש סברא להחמיר יותר וסברא להקל יותר. הסברא להחמיר יותר שהתמונה היא בדיוק מראה השמש מה שאין כן ציור שהזכרנו שאם אינו מקצועי שנראה לגמרי כשמש יש מתירים. הסברא להקל בצילום היא שאפשר שאין בו איסור 'עשייה' כיון שהצורה נרשמה מאליה ע"י פעולת הצילום. כך כתב בשו"ת שבט הלוי (שם, אות ה) לגבי צילום אדם: "קשה לי להורות בזה וגם מסופק אני אם מעשה צילום (פאטו) בגדר לא תעשון בדין זה כיון שהצורה נרשמה מאלי' ע"י פעולות הידועות בפוטו". במנחת יצחק אסר לפתח תמונה כזאת אבל הסתפק לגבי עצם הצילום. ובשו"ת עשה לך רב (שם) כתב: "מעתה, בציור שהוא בדיו או בסממנים ראינו שהיא מחלוקת הפוסקים, ולענין הלכה אין לנו להקל נגד דברי הרמב"ם שפסק לאסור ציור חמה ולבנה וכוכבים. אלא שנפקא מינה לנדון דידן שהוא צילום, שיש לומר שגם האוסרים בציור יודו בצילום להתיר, משום שהצילום הוא באמת לא בולט ולא שוקע כפי שמעיד החוש". הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א נשאל: "קיבלנו מהמעון של הבת שלנו כתשורה לסוף שנה תמונה של הבת ולידה ציורים של פרחים ושמש עם פרצוף מחייך, האם מותר לתלות זאת על הקיר (מחמת השמש שמצויירת שם)? וכן יש לנו ספרים בבית כאינציקלופדיה וכדו’ שמופיע שם ציורים ותמונות של השמש ושאר גרמי שמים האם יש בעייה בקניית ספרים אלו והשהייתם בבית וכן להשתמש בהם? והשיב: "תפגמו קצת את צורת השמש". הגר"א נבנצל אמר לי שאסור לצלם שמש מליאה אבל מותר לצלם שמש בשקיעתה כאשר היא חלקית. הבאתי לעיל שהגר"ד ליאור אמר לי שמותר לצלם את השמש. שוב ראיתי שכתב להתיר בשו"ת דבר חברון (ח"ג יו"ד לג) ע"ש. 4. אצבעות מחוברות אינו נקרא חסרון וצריך חסרון משמעותי יותר. במעין אומר (ח"ה, סי' ו) מובא: "שאלה: אדם שמתפרנס מעשיית פסלי אדם שאל באיזו צורה יוכל להמשיך לעבוד בזה, ותוך כדי השאלה שאלתי לרבנו האם יעשה ללא אבר מסויים? תשובה: ללא אוזניים זה לא טוב, יעשה חצי גוף. גם אם אצבעות הרגלים לא נפרדות לא טוב. חצי פרצוף - גם טוב. ובהערה שם כתב: "ולא ראיתי מקור מפורש למה שחילק לי מו"ר נר"ו שאם אצבעות הרגליים מחוברות לא מהני. ונראה לי שזה עניין של סברא שכך הדעת נותנת שהרי הרואה רגלי אדם נראות לו מחוברות". נציין שיש מתירים מעיקר הדין להשהות פסל אדם בזמנינו שאין הדרך לעבוד עבודה זרה. כך כתב החכמת אדם (פ"ה, ס"ו). וכן פסק האז נדברו (ח"ט, סי' נט). בשו"ת דעת כהן (סי' סה) האריך בסוגיא והביא את דברי החכמת אדם וכתב אחר כך: "אבל אחר כ"ז הנני אומר, שגם במה שאפשר למצא היתר ע"פ הדין אין רוח חכמים נוחה מזה, ורוח היהדות הטהורה היא מתנגדת לכל פסילי אדם, ואשרי חלקו דמר אם יוכל להניא מזה את אלה שחפצים להעמיד את הפסל גם בצורה של ביוסט, אף על פי שמצאתי לחובה לפרש את השיטות כמו שהן, ולהראות ג"כ את הצד המתיר, אבל בכ"ז הנני אומר שתבא ברכה על מי שיחדל מזה". כל זה לגבי פסל של אדם. לגבי בובות יש הקילו יותר, וגם בזה נחלקו האחרונים בדבר, ראה יביע אומר (יו"ד, ח"ג, סי' ח), יחוה דעת (ח"ג, סי' סד), מעין אומר (ח"ה, פ"ח, ס"ז), שו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' קלד) הערות הגרי"ש אלישיב (ראש השנה כד: עמ' קכג 'ההלכה בבובות שמשחקים תינוקות היום'). כל טוב!
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il