מהו היחס לחוות דעת רופא, או רופא שאינו יהודי, ואיך מתייחסים בכלל למדע הרפואה מבחינת ההלכה?

הקדמה צום יום הכיפורים, הצום היחיד מהתורה, ולכן יש לו ייחוד בהתייחסות, ברור שפיקוח נפש דוחה את הצום. נכתוב כמה כללים בדין זה, על פי לשונו של הרמב"ם. א. כאשר החולה אומר "אני צריך לאכול" מאכילים אותו, גם אם הרופאים יגידו שלא צריך. ב. כאשר הרופא אומר שהחולה צריך לאכול, גם אם החולה יאמר שלא צריך מאכילים אותו, מפני שחוששים ששיקול הדעת שלו מוטעה, ולא מעריך את הסכנה. ג. מחלוקת בין הרופאים – האם החולה צריך לאכול, הולכים לפי הרוב, או לפי הרופאים המומחים יותר. ד. רופאים שהם באותה רמת מומחיות החולקים בדעתם האם החולה צריך לאכול נחשב כספק נפשות להקל. ה. רופא אינו יהודי – לדעת שולחן ערוך גם רופא אינו יהודי יכול לתת חוות דעת בנושא הצום. אך המשנה ברורה בשם תפארת ישראל חשש לחוות דעת כזו והכריע בפסק – לפי ראות עיני המורה הלכה. ו. כאשר אין רופאים – כל אחד מישראל נחשב כיכול להחליט במצב פיקוח נפש בשבת וביום הכיפורים. ז. חוות דעת שנייה - כאשר צריך לאכול ביום הכיפורים או לקחת תרופות, ויש לשואל ספק בדבר הנחיית רופא, ימצא חוות דעת שנייה. ח. היחס לרפואה – הסברו הנפלא של שו"ת דעת כהן כתב הרב קוק תשובה בהלכות ברית מילה כיצד להתייחס למדע הרפואה והוכיח שהרפואה היא לא מדע מדויק ובלשונו שהרפואה מדע של ספק, ורואים זאת שבדור מסוים קובעים רפואה כוודאי, ודור אחריו הדעה שונה לחלוטין. "אם כן יש לכל דבריהם דין ספק, ומה שסומכים עליהם להקל באסורים, לעניין יום הכיפורים ושבת, היינו משום שאפילו בספק נפשות גם כן נתנו כל איסורי תורה להידחות", וגם הם מודים בזה, שהרי כאשר החולה אומר שצריך לאכול ביום הכיפורים, ואילו הרופא אומר שלא צריך שומעים לחולה. אם דעת הרופא נחשבת כוודאי לא היה צריך להתחשב בדעת החולה, אבל כאשר דעתו של החולה חשובה, מראה שחוות דעת רפואית דינה כספק. דבר נוסף – חוכמת יצירת הגוף אינה ידוע לרופא אלא לבורא. ועל פי זה הסביר את הפסוק "ורפא ירפא" מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות למרות שה' גרם למחלתו. ולא יעבור על איסור "לא תעמוד על דם רעך" והרשות ניתנה למרות שמדע הרפואה הוא מדע התפתחותי והוא כספק, שאין דרך אחרת בפני בני אדם להתרפא, למרות שהרפואה ספק ניתנה רשות לרופא לרפא.