שלום לרב. התחלתי ב"ה לפני תקופה קצרה ללמוד הלכה ביסודיות ולהפנים כמה שאצליח לחיים, השבוע יצא לי ללמוד בחברותא בנוגע ללא ילבש ועל זה מתבססת השאלה הבאה. נתקלתי בפסק שאינו מסתדר על הדעת בכלל! בנוגע לגילוח שערות גופו של גבר כתוב ברוב גדול של הפוסקים שזה משום לא ילבש שזה נוהג נשים לגלח שערות גופם ידיים רגליים וכלה בערווה וכו עכשיו לכוארה התירוץ הראשון שעלה לי כאשר למדתי על חברי היקר זה " אבל בימנו יש לייזר גם לנשים וגם לגברים" זאת אומרת שישנם לא מעט גברים גם דתיים וגם חילונים שנוהגים לגלח שערות גופם. עכשיו לכאורה בימנו אנו הפסק קצת נשמע כאינו תואם את המציאות. כמובן שאין בכוונתי להכליל את כל הגברים אבל קיימים לא מעט, ולי במעט הבנתי נשמע שאין טעם בפסק. כמו העניין העיקרי פה הוא שהאם בכל נושא לא ילבש הגבול כבר כל כך משופשף וחסר יסוד שהכל מעורבב בהכל. גם נזם לגבר, וגם טבעות, וגם גילוח כמו שציינתי וכו וכו. אשמח לביאור מעמיק תודה רבה אלי.

שלום וברכה, אכן איסור 'לא ילבש' תלוי במנהג המקום והזמן, וכפי שכתב השולחן ערוך (קפב א): "המעביר שער בית שחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות. בד"א, במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו". הגה: ואפילו לכתחלה שרי". [כדברי הרמ"א שמותר לכתחילה כתב הגינת ורדים (ח"ו יב) בדעת השולחן ערוך, והובא ביביע אומר (ח"ו יו"ד יד)]. הפרישה (סי' קפב) הסתפק אם מנהג גויים נחשב מנהג שיועיל לעניין לא ילבש, וז"ל: "נראה דרצה לומר אנשים גוים, דכיון דנהוג נהוג, ולמדינן ממנהג הגוים. גם יש לומר דעל ישראל קאמר, דהיכי דהנהיגו כן כולם יחד אין מוחין בידם". נחלקו הפוסקים איזה תירוץ של הפרישה עיקר להלכה. בשו"ת ערוגות הבושם (חיו"ד סי' קלח אות ה) הביא את דברי הפרישה הנ"ל, וכתב שנראה שספק זה תלוי בשני הטעמים שנאמרו לאיסור לא ילבש. אם האיסור הוא משום גדר שלא יבואו לידי יחוד וכפי שכתב החינוך אם כן גם מנהג הגוים מועיל בזה שעל כל פנים שוב אין זה מיוחד לנשים, ולא יגיעו לידי יחוד. אבל לפי הטעם שכתב הרמב"ם משום שהוא חק לעבודה זרה נראה שדוקא על מנהג שנהגו בני ישראל נאמר שכאשר נהגו כן אזי הדבר מותר. עוד הסתפק הערוגות הבושם מה הדין אם התחילו לנהוג כן באיסור, אם שוב אחר שנשתרבב כן המנהג בין האנשים אם מותר אחר כך לכולם, כיון שסוף סוף אין המלבוש הזה מיוחד לנשים דוקא, או שמא כיון שהתחילו באיסור לא מתחשבים במנהג ואין היתר. ואין להקשות לצד זה איך יכול להיות שהמנהג תשתנה, שיש לומר כגון שהתחילו הגוים לנהוג כן, ולפי זה נצטרך לומר כאותו צד של ספיקו של הפרישה שגם מנהג הגוים מועיל לשנות את הדין, וצ"ע. ע"כ דברי ערוגות הבושם. המהרש"ם (ח"ב רמג) פסק כשיטה השנייה שבפרישה שלא מתחשבים במנהג גויים. יש בדברי הפוסקים התייחסות לשינוי בעניין לייזר להסרת שיער לגברים. נזכיר את דברי הראשון לציון, הרב יצחק יוסף שכתב (שו"ת הראשל"צ חלק א, יו"ד ח): "והוא הדין להסרת שיער בגוף במקום שמפריע לו על ידי טיפול בלייזר, שיש להקל בזה בזה"ז, מפני שנתפשט הדבר בזמן הזה גם אצל האנשים [בקרב אומות העולם]. וכן מותר לאיש לתלוש שערות בפינצטה מהפנים או מאזור הלחיים והצוואר."