האם ישנה חובה על הורי הכלה לעזור לה מבחינה כספית לאחר החתונה? הוריו של בעלי הם אנשים אמידים שתומכים בנו כספית, שואלים אם חסר משהו, אם יש צורך בעזרה, ואומרים שלא נתבייש לבקש כשחסר. ואילו הוריי אינם אמידים כהורי בעלי. אמנם אינם עניים, אך אינם מבוססים, לא יכולים להרשות לעצמם להוציא יותר מדיי כסף. הדבר גורם לכך שבעלי כל הזמן משווה בין ההורים, ומתעצבן ע"כ שהוריי כביכול מתקמצנים בעוד שהוריו לא חוסכים מאיתנו. אני בכלל לא אוהבת לדבר על הנושא הזה ומאוד נעלבת כשהוא עולה. משתדלת לא להשוות בין 2 הצדדים, כי כ"א מהם נמצא במקום אחר. גם כשיש מקום לחשוב על צורה שבה היו יכולים להתחשב ולעזור לנו יותר, אני מנסה לא לחשוב עליהם דברים רעים, לדון אותם לכף זכות. "הגדיל לעשות" בעלי, והפציר בי לחשוב שהוריי לא מתנהגים כשורה(!!) ביקשתי ממנו שיתאפק ולא ידבר על זה איתי, כי זה מאוד פוגע ומעליב אותי, כמו שכתבתי קודם, אני משתדלת לא לחשוב על כך ולדון אותם לכף זכות. וגם אם באמת נעשה משהו שאינו כשורה, להתעלם ולהעביר. אך בעלי מתעקש, הוא טוען שעליי להכיר בכך שהוריי לא בסדר. מה הרב אומר, מה עליי לעשות ולחשוב, מה בעלי צריך לעשות?

הבעל צריך להתייחס להוריך כמו להוריו, לכבדם וללמד עליהם זכות ולא לבקר אותם. אמנם זה טבעי בשנות הנשואין הראשונות שכל צד מבין את הוריו ומשווה בין ההורים. אך כעבור שנים אחדות הקשר ההדדי מתחזק וכל צד מבין גם את ההורים של השני. ואולם אנשים בעלי מדות טובות אנשים אציליים מיד מסתכלים על הורי הצד השני בכבוד ולא מבקרים אותם, גם במה שאפשר לבקר. כי על הורים יש להביט בעין טובה. לדעתי זה לא הוגן שהבעל יבקש ממך להכיר בכך שהורייך לא בסדר, גם אם זה נכון. וכל שכן כאשר אפשר להבין אותם לפי מצבם. אני מניח שבעלך בחור טוב, וזה יעבור עם הזמן.