אהוד אולמרט הכריז שהלחימה בלבנון תהיה מנוף להתנתקות. רבים צעקו את זה, אבל עכשיו זה ברור. שהרי מילא שאנו מסכנים את חיילנו ע"י זה שמכניסים אותם לתוך שטחי הבית של החיזבאללה במקום להפציץ מהאויר. אנו מתרצים את זה ע"י שאומרים שאנשי הצבא יודעים יותר מאיתנו, מילא... אבל כעת, ראש הממשלה הכריז שהלחימה בלבנון היא לא פחות ולא יותר בשביל ההתנתקות הבאה, לא עלינו, האם זה לא הזמן לעצור ולהגיד, זהו אנו לא מגייסים יותר מילואים?

את השאלות שאתה מעלה שואלים רבים. מאז הגרוש וההחרבה של גוש קטיף התערער האמון בממשלה וגם בראשי הצבא, ואיך אפשר לשרת בצבא כאשר אין אמון במפקדים ואין בטחון בשיקול דעתם. ויש צורך לתת ביטוי צבורי לתחושות אלה של אובדן האמון. אך לעשות מעשה של קריאה לא לשרת, לזה צריך התיעצות ברוב יועץ להתבונן מה תהיינה התוצאות של קריאה כזו. אילו היה ברור שקריאה כזו תגרום לממשלה לחזור בה מתוכנית החורבן הנקראת התכנסות וגם תשנה את ההוראות הצבאיות לטובה, היה ראוי לקרוא קריאה שכזו. אך התוצאות לקריאה כזו יכולות להיות הפוכות והבן.