ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יחס נכון להתדרדרות מוסרית בחברה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"א מרחשון תשס"ב

יחס נכון להתדרדרות מוסרית בחברה


הרה"ג זלמן מלמד שליט"א

שאלה:
מהי הגישה הנכונה ביחס להדרדרות המוסרית בחברה בכלל, ולזו שבדתית בפרט?

תשובה:
כשהקשיים גדולים סימן שהאתגר הוא גדול. לכן היום שיש הרבה קשיים, השאיפות הרוחניות שלנו צריכות להיות גבוהות. הכלל הוא: "זה לעומת זה עשה אלוקים".
מובן שאין להזניח את ההתמודדות עם רוח החולשה הפושה בעם, חולשה שרוחה מנשבת גם בקרב מחננו. יש להתבונן בשבר שנוצר, ולהבין מתוכו את המהות של הדור. למשל, למרות שהיום הכיפות זרוקות ומתקפלות, עדיין ניתן לראות בחור עם כיפה קטנטונת שמתפלל בכוונה גדולה.
חז"ל אמרו שכיסוי הראש מביא ליראת שמים. מכאן שצמצומו, הוא צמצום ביראת השמים. צריכה להיות מודעות לכך, שלמרות שמעיקר הדין אין חיוב לכסות את הראש, יש ערך פנימי לכיסוי הראש שהוא בבחינת מדד מסוים על מידת יראת השמיים של האדם, שלמרות שאינו מחויב בכך הוא הולך בכיסוי ראש. חבישת כיפה מובילה וגורמת ליראת שמים, ויראת שמיים היא המרכז של הרוח הפנימית של קיום תורה ומצוות.

פעם היה בחור צעיר, שלמד בבית ספר תיכון בירושלים, והחל בתהליך של תשובה. אותו בחור הגיע מדי פעם לישיבת "מרכז הרב", והרב צבי יהודה זצ"ל קרבו אליו. בדרך כלל, בחור זה התהלך בגילוי ראש, אולם בשעה שהיה בישיבה הוא כיסה ראשו בכיפה. כנראה שאחד מבחורי הישיבה לחץ עליו שיתחיל לחבוש את הכיפה דרך קבע, ומאחר שהיה לו קושי בדבר, הוא הלך להועץ ברב צבי יהודה זצ"ל, שאמר לו שחבישת כיפה היא מנהג טוב אבל אינו מעיקר הדין, לעומת זאת הליכה עם ציציות בחוץ היא דין תורה ממש, ולכן המליץ לאותו בחור שינהג באופן כזה. למחרת, אותו בחור הגיע עם ציציות בחוץ וכיפה לראשו. הרב צבי יהודה זצ"ל נתן לבחור כח לעשות מהפך בבת אחת. מפני

התופעה של זלזול בכיפה מהוה תמרור אזהרה לתהליך פנימי שמתבטא בסימן חיצוני, אולם כפי שהזכרנו, למול תהליך ההחלשות, יש גם תהליך של התחזקות, שבלי כל צל של ספק הוא גדול לאין ערוך מתהליך ההחלשות. מפני שמי שנחלש, אינו נחלש מטעמי אידאולוגיה, אך לעומתו מי שמתחזק עושה זאת מהתגברות של כוחות פנימיים. ולכן הגרעין הזה, הוא זה שבסופו של דבר ינהיג ויוביל את עם ישראל ומהלכיו.

אולם, בל נשכח שהזמן דוחק. לא ניתן עוד להמתין, אנו מוכרחים לתת מהר תשובות לשאלות הרוחניות שהדור מציג. עלינו להעמיק את אמונתנו כדי שהיא תהיה כה חזקה, שאפילו אותם אלו שאינם מתלהבים מהמציאות הקיימת, יפגשו אמונה גדולה יותר וישתכנעו באמיתותה.

היום ההתמודדות שלנו קשה יותר מבדורות הקודמים. מצב הנוער הולך ומסתבך, הפיתויים שמונחים לפניו נהיים קורצים מיום ליום. הטלויזיה, הוידאו, הטלפון, האינטרנט, הכבלים ושאר ההמצאות החדשות, על שלל הגירויים שהן מציגות, מושכות את הנוער לכיוונים שליליים. ולכן צריך למצוא חיסון למחלה הזו, חיסון שמעולם לא נאלצנו להשתמש בו, אך כיום הוא הכרחי. החיסון הזה יגרום לנו לבריאות, חדשה ומעולה מן הקודמת. כמובן שאין זה טוב שיש מחלות ויש מהן נפגעים, אך בסופו של חשבון, רב הרווח על ההפסד, ורבה התועלת מן הנזק.

כך יתפתחו להם כוחות חדשים, שיובילו למחוזות שטרם הכרנו עד כה. האמונה תעמיק ותתעצם, והדור יתרומם לגבהים רוחניים, שיהיו חזקים יותר מכל הרוחות הרעות שנשבות בעולם. זהו האתגר שלנו. אתגר שמתחדש בכל יום, מפני שבכל יום יש גירוים חדשים, אך בסופו של דבר אנחנו נתחשל, נתגבר וננצח.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il