מה ההבדל בין מצוות תפילין וציצית לבין מצוות הנהנין, שהרי במצוות תפילין וציצית אם הוריד ומתכוון לחזור ללבוש בתוך הזמן הראוי (עד חצי שעה) למרות שעשה שינוי מקום (כוונתי מחוץ לבית הכנסת למשל מתחת לכיפת השמים) כאשר חוזר ולובש לא צריך לברך שוב, ואילו אם אכל למשל תפוח או כל דבר אחר ויצא מתחת לכיפת השמים אפילו לזמן קצר מאוד כאשר חוזר צריך לחזור ולברך (ברכה ראשונה)?

לענין אכילה יש ענין של קביעות מקום הסעודה, ולכן אם מישהו יוצא ממקומו הוא כבר לא נמצא במקום קביעות הסעודה, ולכן חייב לברך עוד פעם. אבל בתפילין וציצית זה לא שייך, ולכן זה המשך אחד. אגב, בתפילין צריך לחזור ולברך אם הוריד את את התפילין.