רציתי ללמוד עם חבר הלכה שיש שמתרפים ממנה, והוא טען שעדיף שלא ילמד הלכה זו כי יהיה קשה לו לקיים אותם והוא מעדיף להיות שוגג. האם זה נכון שעדיף שלא לעורר לשמירת הלכות שיש המזלזלים בהם משום הכלל הזה, ומתי אומרים את הכלל הזה?

זו שאלה נכונה. אי-אפשר לומר שאדם לא ילמד כדי שלא יהיה מזיד. היא גופא, שיודע שיש הלכה המדברת על זה ואינו לומד, זה עצמו קרב למזיד. צריך ללמוד ולתקן את המעשים. להמנע מללמוד זה לא פיתרון ולא דרכה של תורה. ואומרים "מוטב יהיו שוגגין ולא יהיו מזידין" כאשר רואה שעושים משהו, והוא יודע שאם יגיד בכל זאת יעשו, אזי שלא יגיד. אבל אדם פרטי יש לו בחירה, ובטוחני שכשילמד תכנס יראת-שמים בליבו, וימצא את הכוחות להתגבר על החולשות.