מהי עמדת ההלכה/ המשפט העברי בנושא העינויים הפיזיים והפסיכולוגים אשר עוברים נחקרים (בשב"כ וכדומה) מהי ההצדקה לעינויים (טלטולים, המתנה, הידוק יתר של אזיקים, מניעת שינה וכדומה) אם יש כזאת? האם יש הבדל בין אסירים יהודיים לגויים מבחינת אפשרות העינויים / הפגיעה בהם? אודה לרב אם יציין מקורות לדבריו.

לפי הדין זה מותר, לשלטון יש סמכות כשחושד במישהו שפוגע בציבור, משבש את סדרי החיים, ורוצים לאלץ אותו להודות, אפשר להפעיל כנגדו אמצעי לחץ. כמובן, היכן שהם לגופו של עניין ולא שמתעללים סתם. ברור שלגבי אוייבים זה חמור יותר. אך בעיקרון מוזכר בתלמוד שלפעמים כפו מישהו ("כפייה ואותביה"), ומסבירים המפרשים שזה ע"י מכות. שם מדובר בענייני ממונות וכל-שכן בענייני שלום הציבור, למנוע סבל מהציבור.