האם לדעת המשנ"ב יש להחמיר בקידוש ליל שבת בהלכה שיש בה מח’, או מקילים מטעם ספק ספיקא? מצאתי בזה סתירה [כמבואר מיד], ואינני יודע פתרונה. בשעה"צ רע"א ס"ק ז’ ובביאו"ה שם שקטן יכול להוציא אשה שהתפללה, ובביאו"ה ביאר ש"אם הוא נער בן 13 שנה, אף דכתב המג"א דלא חשבינן ליה כגדול כיון שאין ידוע לנו שהביא 2 שערות, מ"מ אם האיש כבר התפלל נראה שיכול הנער להוציאו מטעם ספק ספיקא: אחד- דשמא הביא 2 שערות. ועוד – דפן יצא האיש בתפילה. דאף לפי סברתינו דחוששים שמא לא כיוון לצאת (בתפילה) ועוד שאר טעמים הנ"ל – מידי ספקא לא נפקא". (וכן מצאתי בפוסקים [צי"א, מנח"י ועוד] שנקטו כדעת הש"ך [יו"ד סי’ ק"י כללי הספקות אות ט"ז] שזה נקרא "ס"ס בדאורייתא וספק אחד בדרבנן" והקלו בשתי ספיקות כעין זה). אולם מאידך מצאתי כמה מקומות בהם המשנ"ב לא עשה במצב דומה ס"ס: 1. המשנ"ב [רע"א, ס"ק סח] כתב שבקידוש הלילה שהוא דאו’ חוששים לשיטת הצל"ח [והחזו"א לגבי שיעור רביעית]. וזאת למרות שכבר הבדיל בתפילה?! ובייחוד צ"ע מש"כ שם במשנ"ב ש"נכון לחוש לדבריהם (של הצל"ח והחזו"א) לענין קידוש של לילה, ועכ"פ יראה לכתחילה שיחזיק הכוס כשני ביצים", וזה עוד יותר תמוה, שהרי בביאו"ה בירר שמסוגיא אחת משמע כצל"ח אך מסוגיא שניה מוכח שהביצים נתקטנו פחות ממה שחישב הצל"ח ורביעית היא רק 2 ביצים. – וא"כ לפי"ז יש כאן עוד ספק, ואף לספק זה חשש המשנ"ב לכתחילה! מדוע? 2. בשעה"צ רעג, ס"ק כ"ט [לגבי המחלוקת האם קידוש במקום סעודה הוא כששותה רביעית יין כולל ה’מלא לוגמיו’ של הקידוש או בנוסף לו] פסק בזה השעה"צ "בקידוש של שחרית יש לסמוך על המקילים אם אין לו יין כ"כ, אבל בקידוש של לילה אין להקל בזה". – למרות שגם כאן יש ס"ס, שהרי יש ספק אם קידוש הלילה הוא מדאו’ (שהרי כבר התפלל) וגם ספק האם צריך רביעית חוץ מה’מלא לוגמיו’. 3. וכן במשנ"ב רעב ס"ק כז החמיר בקידוש הלילה שלא יקדשו על שיכר [שזה מח’ הפוסקים] והיקל בקידוש היום. מה הפתרון לסתירה? [ואולי יש לחלק בין המקרים, שכן בכל במקרים בהם המשנ"ב החמיר יש 2 ספקות בדין, ואילו במקרה בו הוא הקל אחד מן הספיקות הוא במציאות. אך יש לעיין מה הסברא לחלק כך, והאם יש לה מקור בש"ך שהבאנו?]

נראה לענ"ד שבכל מה שהזכרת לא כתב המשנה ברורה שכבר התפלל וממילא בא בדבריו לבאר את הדין ללא התחשבות בספק דעת המג"א שבתפילה יוצא ידי חובת קידוש. וכן יש לומר שבמקרה שהיקל לקדש ע"י נער בן י"ג מדובר בשעת הדחק ללא פיתרון אחר ואם כן הוא נחשב כדעבד ובמקרים אחרים מדובר כלכתחילה. ויש לזה ראייה שהרי כתב בעצמו בתחילת רע"א שקידוש על היין הוא מדרבנן וא"כ בודאי שאפשר להקיל בספק שיעור או במקום סעודה שזה ספק דרבנן ואם בכל זאת החמיר נראה שאם אפשר לכתחילה אין להקל.