שלום הרב! מדוע הרב פסק לברך על טילון "קורנטו" שהכל בלבד? הרי נפסק בשו"ע שכאשר הקמח בא לתת טעם, (ולא רק לדבק/לריח וכדו’) - אזי מברכים מזונות מדין "כל שיש בו". כי הרי הגביע של הטילון הוא בעל טעם מיוחד, ולא כמו מה שמוכרים קופסת גביעים, שם באמת הטעם כמעט לא מורגש ואז ניתן לומר שזה בא רק להחזיק את הגלידה?

הדין שהבאת נכון, אך כאן השאלה למה משמש הגביע. קונים גלידה בגביע כיון שאי אפשר להחזיק אותה ביד, ויש גביעים שגם אוכלים אותם. מוזכר בהלכה שאם יש דגן, כגון עוגה, עם שכבת בצק ויש מילוי של פירות, שמבחינה כמותית ונפחית הפירות מרובים, מברכים "מזונות". במקרה זה הבצק הוא אחד המרכיבים של העוגה, ואז הולכים ע"פ העיקר בגלל חשיבותו ומברכים "מזונות" ופוטרים "בורא פרי העץ". בגלידה, כשאדם קונה גלידה (אף בגביע שאתה מתאר) הגביע משמש משהו אחר (להחזיק את הגלידה), ולכן לא שייך ללכת על פי חשיבות הדגן, כיון שכאן איו לו חשיבות מצד עצמו, אלא משרת משהו אחר. ולכן כשמכינים עוגת גבינה, אם יש שכבה די עבה של בצק, למרות שהגבינה גדולה בכמות, מברכים על הבצק. אבל אם יש שכבה דקה, רק כדי לאפשר את אחיזת הגבינה, מברכים שהכל.