כל זמן שאני מדברת על דת או הרצאות או משהו שרב אמר בקשר לשבת, גיהנום, גן עדן משיח וכו’ חברה שלי כועסת כי היא פוחדת. צריך לציין שהיא מאוד מאמינה, אך פעם אחת כשדיברנו נפלט לי שמי שאינו שומר שבת ואינו לבוש בצניעות כמו בת ישראל כשרה - הולך לגיהנום. אינני יודעת אם זה נכון אבל היא כעסה עלי ואמרה לי שזה לא נכון ומאיפה אני ממציאה דברים. האם זה נכון מה שאמרתי? והאם להבא לא לדבר לידה על זה למרות שחברה אחרת רוצה לשמוע?

יש סוג עבודת ה' של יראת העונש. אנו לא יודעים בדיוק כיצד הדברים עובדים אולם אנו יודעים שמכל עבירה נגרם סבל גדול גם לאדם שעושה זאת וגם לסביבה ולכל העולם. יש אחריות אישית על כל מה שאדם עושה. עצם האמירה שהקב"ה לא וותרן ויש לנהוג במידת הזהירות היא אמירה ראויה. אם חברה שלך לא אוהבת את המילה גהינום וכד' כי זה מעורר אצלה דברים סמויים שאינם נעימים לה צריך לראות האם זה בכל אופן מביא תועלת והיא פשוט בורחת מן האמת שאומרים בפניה. או שמא הדבר מרחיק אותה מהיהדות. לפעמים כשאנו מציגים את היהדות, האמונה והתורה בשפה של עונשים או בשפה של סגולות זה מרחיק אנשים מהאמונה. ובאמת הרי זה לא העומק של התורה והאמונה. לכן יש להיזהר מלהרבות באמירות מעין אלו. אם אי אפשר לדעת מנין הרגישות של החברה לדיבורים מעין אלו אז כדאי להמנע מלדבר בסגנון זה לפניה. כבר לפני אלפיים שנה אמר ר"ע שאין מי שיודע להוכיח, האם אנו נוכל לומר שאנו יודעים להוכיח את אמיתות התורה והאמונה. לכן אם אנו לא בטוחים שאנו מביאים תועלת כדאי להימנע. לפעמים השתיקה היא כוח משפיע ומדבר יותר מאלפי דיבורים.