לפני בערך שבוע שאלתי את הרב מאיזה טעם אומרים את ברייתא דרבי ישמעאל אם אינה חלק מברכות השחר, ואני מצטט את תשובת הרב: "ברייתא דרבי ישמעאל ופרק איזהו מקומן, אומרים מטעם שחז"ל אמרו שכאשר אדם מברך ברכות התורה הוא צריך ללמוד מקרא, משנה וגמרא. והברייתא זה הגמרא. ואיזהו מקומן זה פרק משנה שכמעט ואין בו מחלוקות, כמעט כולו להלכה. וכן מדבר על קרבנות וזה בבחינת "נשלמה פרים שפתינו". אם כן, זה מעין לימוד תורה שיהיה בבוקר, שאדם יתחיל את היום עם לימוד תורה". לכאורה עדיין צריכה להישאל השאלה, שכן ישנם כבר קטעי מקרא, משנה וגמרא המופיעים בסמיכות לברכות התורה מאותו הטעם שהרב ציין (הקטעים של ברכת כהנים, "אלו דברים שאין להם שיעור", "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם" וכו’). אם כן, אף על פי שאמנם אולי טוב ללמוד קטעים מהמשנה והגמרא לפני התפילה, אין אמירת פרק "איזהו מקומן" וברייתא דרבי ישמעאל מעיקר הדין כלל, אלא אולי מנהג טוב. האם הסקתי נכונה? אם אפשר, הייתי רוצה לשאול עוד כמה שאלות קטנות: א. האם נהוג לעמוד בקטעים "כגוונא דאינון" וב"יקום פורקן מן שמיא" שנאמרים בשבת? ב. האם מעיקר הדין אני צריך להכות על לבי בבקשת "סלח לנו" שבתפילת שמ"ע? תודה כבוד הרב.

את הקטעים שאליהם אתה מתכוון, קבעו כדי שיהיה לברכת התורה על מה לחול. (זה רק מינימום שיהיה לברכה על מה לחול). הלימוד הזה ארוך יותר, יש בו גם משנה וגם גמרא. חוץ מזה, חז"ל רצו שיאמר דברים של קרבנות, והמשנה הזו בצורה תמציתית כותבת את סדר העבודה. א. לא ב. זה לא מעיקר הדין, אך נוהגים כך לעשות.