האם בן שמלאו לו 13 ובת שמלאו לה 12 חייבים לשמוע בקול הוריהם? (מובן שחובה לכבד את ההורים ואסור לסתור את דבריהם, אבל האם הבן מחוייב לעשות כל מה שיאמרו לו הוריו, כגון: ללמוד את המקצוע שהוריו ירצו שילמד ומס’ יחידות שהוריו ירצו שילמד או נסיעה בטרמפים בכבישי יו"ש וכו’?) ובפרט אם דברי ההורים מונעים מהילדים דברים משמעותיים בחייהם המתנגשים בהשקפת עולמם ובדרך קיום התורה ומצוות שלהם? (כגון - לאיזה סוג ישיבה ללכת והאם ללכת לחזק מאחזים חדשים בארץ ישראל וכו’.) האם יש הבדל בין בנים לבנות? אם הבן\ הבת אכן מחוייבים, עד לאיזה גיל?

ההגיון מחייב לשמוע בקול ההורים כי הם יותר יודעים מה נכון לעשות מתוך החכמה שלמדו ומתוך נסיון החיים. הם גם יודעים מה נכון לעשות על פי התורה. ואם רב מוסמך אומר אחרת מההורים וקובע שההורים מורים שלא ככתוב בתורה אז החובה לשמוע לרב ולתורה. ילד שעדיין סמוך על שולחן הוריו ואינו עומד ברשות עצמו. צריך להבין שאין הוא יכול לדרוש מההורים שינתנו לו את כל צרכיו אך הוא יעשה מה שהוא מבין אפילו בניגוד לרצון ההורים.