היי הרב. אני נערה בת 16 . עכשיו הגיע החופש הגדול וכל החברות שלי יוצאות למקומות. בין אם זה הכנרת, טיול של הנוער של הישוב , ועוד - הן מבלות הרבה. ההורים שלי לא מסכימים לי לצאת לאף אחד מהמקומות האלה ורוצים רק שאשאר בבית ולא אצא כי הם חוששים שיקרה לי משהו. אני מאד מעריכה את כמה שאכפת להם ממני, זכיתי בהם ! אך בכל זאת , אני כבר נערה מתבגרת ומאוד קשה לי לא לצאת, בכל פעם הלב שלי מתכווץ עוד יותר ועוד יותר כשאני שוב צריכה לסרב לחברות שלי לבילויים וליציאות. רציתי לשאול את הרב מה לעשות - האם להמשיך ולהשמע בקול הורי ולא לצאת, למרות שזה כרוך בכך שלא אצא ולא אבלה ואשאר בבית , ואבזבז את זמני בלהיות עצובה במשך כל הקיץ, או שהאם מותר לי מדי פעם לצאת בכל זאת מבלי שההורים שלי ידעו. כמובן שלא לשקר להם, אך פשוט לצאת ולבלות בדרך שלא תדאיג אותם ולהמתיק את המצב. בתודה , נערה עצובה שרוצה לבלות לפני כיתה יא הקשה.

צהריים גדולים שאלה מאוד מאוד גדולה שאלת כל הכבוד לך על המאמץ בכיבוד הורים. בהחלט כיבוד הורים היא מצווה גדולה ועצומה עד מאוד. מצווה גדולה זו ,היא אחת מהדברים שהתעקמו לאותם הדבקים בתרבות המערב (שלא זכתה לגדול על ברכי תורתנו הגדולה) המבליטים מאוד את ה'אני' וה'פרט'. ניכר כמה חשוב לך שירגישו טוב. ניכר כמה את מעריכה אותם. כך צריך. אשרייך. את מעלה צד חשוב. בהחלט יש מקום ליציאה עם חברות. בהחלט צריכים להיות שמחים. אני מציע לדבר עם המחנכת שלך או היועצת או עם שתיהן. להציג להן את הרגשתך ואת המקומות שאת רוצה לבקר בהם. לשמוע מה יש להן להציע. יתכן וכדאי לדבר עם רב האולפנא וכדומה. במקביל את יכולה לקיים איתם שיחה ולהסביר [בצורה מכובדת מאוד] עד כמה זה חשוב לך, עד כמה זה צורך שלך ועד כמה את נוקטת זהירות [כמו לא תופסת טרמפים במקומות מסוכנים או בשעות לילה מאוחרות או לבד וכו'. אפשר אולי לשתף את רכזת הנוער שתסביר את השמירה על בטחון הנוער שהם נוקטים] בהצלחה גדולה ובשורות טובות לכל ישראל בעז''ה