קרוב משפחה שלי מתחתן והוא החליט שאת החופה והקידושין ינהלו זוג נשוי וזאת על מנת לתת ייצוג שווה לנשים וגברים בעריכת טקס זה-כאשר את ברכת האירוסין תאמר האישה. כמו כן הקידושין עצמם יהיו בשטר ולא בכסף. הקידושין ייעשו על דעת שתנאי הכתוב בשטר תקף. תנאי זה נועד להקל על האישה על כל צרה שלא תבוא ולאפשר את פירוק הנישואין לעת הצורך (ל"ע) בקלות ובכבוד, ביוזמת כל אחד מהצדדים. הכתובה נכתבה מחדש על מנת לשקף את המציאות הכלכלית הנוהגת במשפחות במדינת ישראל דהיום. האיש אינו זוכה במעשה ידיה של האישה ואין לו דין ודברים בנכסיה, בני הזוג חייבים לזון זה את זו. על מנת ליצור הדדיות בחיובים ההלכתיים החלים על כל אחד מבני הזוג, האיש נשבע מתחת לחופה שכל נשות העולם אסורות עליו והוא אוסר עצמו עליהן בנדר על דעת הרבים ושבועה חמורה, עד לפקיעת הנישואין (ר"ל). שבע ברכות יברכו אנשים ונשים כאחד. האם חופה זו כשרה? מותר לעשות דברים אלו? והאם מותר על פי ההלכה לכל אחד לערוך חופה?

נישואין שלא יערכו ע"י רב מאושר ע"י הרבנות לא יוכרו ע"י הרשויות. ללא רב מומחה בהלכות שטרות, קדושי השטר לא יהיו בני תוקף (לשטר קידושין יש הגדרות מיוחדות). התנאים בשטר עשויים להתבטל עם הנישואין. יש תנאים שאינם תקפים. יש תנאים הפוסלים את הגט. המציאות הכלכלית החדשה מובאת בחשבון בחיים המשותפים (ר' תחומין כג) ודווקא השוויון המדומה יוצר אפליה. כגון, האם אישה בהריון ובמיוחד בשמירת הריון צריכה לפרנס את בעלה? האם אישה מניקה והמטפלת בילדיה צריכה לפרנס את בעלה? האם אישה שהסכימה לגור קרוב למקום עבודתו של בעלה ולשם כך נאלצה למצוא עבודה שאינה הולמת את כישורה ושהכנסתה נמוכה צריכה לפרנס את בעלה באותה רמה שהוא חייב לפרנסה? שבועת הבעל שכל הנשים בעולם אסורות מיותרת ולא חלה. כי בלאו הכי כל אישה בעולם אסורה על גבר אלא א"כ נישאה לו כדת משה וישראל. האיסור מהתורה חל גם לאחר פקיעת הנשואין בעוד שבשבועה המוצעת הוא מתיר לעצמו נשים אסורות עם פקיעת הנשואין. ובכלל ממה נפשך, אם המדובר באדם צנוע שומר תורה ומצוות כפי שצריך לא יעלה על דעתו קשר כל שהוא עם נשים אחרות אך אם הוא אדם פרוץ שום שבועה לא תעמוד על דרכו. מרוח הדברים לא נראה שמדובר בגבר מהסוג הראשון.