מדוע הרב פוסק שהברכה על שוקולד בורא פרי העץ?

ישנה מחלוקת בין רש"י לרמב"ם בביאור שאלת הגמ' בברכות לח. 'טרימא מהו' ורוב הפוסקים פסקו כרמב"ם הסובר שאף אם פרי נתרסק לגמרי כמו רסק תפוחי עץ, או 'פירה' מתפוחי אדמה, כל עוד ניכר מהרסק מאיזה פרי הוא בא אזי ברכתו המיוחדת נשארת ויש לברך עליו בורא פרי העץ או האדמה ולא שהכל. קקאו גדל על עץ ומחמת מרירותו קשה לאוכלו כך ללא עיבוד, לכן עושים ממנו שוקולד. לכן זו נחשבת דרך אכילתו 'ואדעתא דהכי נטעי ליה', ודי בכך שמהצבע שלו ניכר שזה קקאו, וכיון שהוא העיקר בשוקולד אף שמעורבים בו דברים נוספים כחלב וסוכר, ברכתו נשארת בורא פרי העץ. לתשובה בנושא שתיית קפה וקקאו.