כיצד דרשו חז"ל פסוקים והוציאו אותם ממשמעותם, כגון: "אל תקרי ’בניך’ אלא ’בוניך’". הרי כתוב ’בניך’??? ו"טוב עין הוא יברך", והרי כתוב "יבורך"?

חלק מדרשות אלו הן אסמכתאות. כלומר, תלו רעיון מסויים בפסוק. חלק אחר נדרש מהכתיב ללא ניקוד כי בכונה התנ"ך כתוב ללא נקודות לאפשר לימוד גם מהכתיב.