היי , אני חוזר בתשובה שחזר שנית בשאלה עקב קשיים בקיום המצוות.. עיקר הקשיים שלי הם אמונים , באי ידיעת טעמי מצוות שנוגדות את ההגיון בעיניי , ובספיקות לגבי טוהר השושלת בה עברו דברי התורה מדור לדור , ומה "מסיני" ומהי סברא בכל עניין ועניין.. וגם קשיים כלפי תפיסות מסוימות וערכים ביהדות שקשה לי איתן למרות כל האמור, אני מאמין גדול בקב"ה, ובהרבה מערכי היהדות.. אך מתקשה לקיים מה שאינו מניח את הדעת (כגון תפילין ובשר וחלב וכו) אך כיוון שכתוב "בתחבולות תעשה לך מלחמה", השבתי ליצר שאלמד ואתעמק בל"ד בהלכות שאני כן מאמין בערכן..כגון הלכות לשון הרע , וגזל וכו.. עוד השבתי ליצרי , שעליי לפחות לעיין בתשובות והקדמות שונות שניתנו במהלך הדורות בספרים שונים , שעשויים להניח את דעתי בקושיות אמוניות.. האם אפשרי שאני בשני הקטגוריות האלו לומד "תורה לשמה" , שכן אני מכוון ללמוד על מנת לעשות ולקיים / להוסיף לקח ותבונה כדברי הרא"ש המובאים ב"נפש החיים" על נושא זה.. או שלא יתכן לומר דבר כזה על ה"אומר הלכה זאת אינה מסיני" שנאמרו עליו דברים חמורים בחז"ל? האם ניתן לשפוט גישתי כ"תורתי שמרו אותי עזבו"? או לאו?

שלום וברכה! גם אם אדם עובר על מצוות מסוימות, וגם אם הוא טועה בחלק מענייני האמונה, עדיין יש ערך גדול לאותן מצוות שהוא מקיים ולאותם לימודים שהוא לומד. כך למשל כותב הרמב"ם באגרת השמד, שגם אם אדם עבר על עבירות חמורות, עדיין עליו להיזהר מעבירות אחרות ואפילו מעבירות קלות, שכל מצוה וכל עבירה עומדת בפני עצמה, ולמרות שהוא חוטא בעבירות חמורות עדיין יקבל שכר על מה שהוא שומר. וכך כותב הראי"ה בספרו "מאמרי הראי"ה", מאמר העיקרים, שגם בין עיקרי האמונה ישנה הדרגה מסוימת, וחשוב להיות מודעים להדרגה זו, ולברר לציבור את העיקרים היותר מרכזיים ויסודיים, גם אם הם עדיין רחוקים מאמונה שלמה ומתקשים לקבל עיקרים אחרים. מתוך כך, אל תימנע מללמוד ולעיין, ומלקיים את המצוות שאתה מקיים, גם אם בחלקים אחרים של התורה יש לך קשיים. עוד אתייחס בקצרה לכמה עניינים שהזכרת: כתבת שמצוות תפילין ובשר בחלב אינן מתיישבות על דעתך. איני יודע מדוע הזכרת מצוות אלה, אך דוקא במצוות אלה נראה שהטעם הוא גלוי למדי: בהנחת תפילין האדם מזכיר לעצמו את האמונה בקב"ה וביסודות שמופיעים בפרשיות התפילין, ומביע אמונה זו בפועל בכך שהוא מצמיד פרשיות אלה לראשו ולזרועו. בכך הוא גם מבטא את השאיפה שמחשבותיו ומעשיו (הראש והזרוע) יהיו תואמים תמיד לרצון ה' ותורתו. לגבי איסור בשר וחלב – הטעם הפשטי לכך הוא כעין איסור "אותו ואת בנו", דהיינו שהחלב נועד להזין את בעלי החיים, הוא נוצר בגוף האם כדי שתוכל להניק את הוולדות שלה. לפיכך, אף שמותר לנו לאכול מבשרם של בעלי החיים, איננו מבשלים את הבשר יחד עם החלב שנועד להחיות אותם. בכך אנו זוכרים שאכילת בעלי חיים אינה דבר פשוט, ואסור שתיעשה באופן של אטימות ואכזריות. מלבד טעמים פשטיים אלה יש כמובן טעמים נוספים ברבדים שונים. עוד כתבת שיש לך ספקות "מה 'מסיני' ומהי סברא בכל עניין ועניין". לא פירטת את הספקות הללו ומדוע הם מטרידים אותך ומפריעים לך בקיום התורה והמצוות. אבל באופן כללי, אכן בתורה שבעל פה יש גם חלקים שהם מסורת מסיני, וגם חלקים שנלמדו על ידי חכמים בעצמם, בכח הפרשנות ובכח הסברה. אין בכך סתירה לקדושתה של התורה שבעל פה, שכן כך ציווה אותנו הקב"ה, שבמקביל למסורת שהנחיל לנו עלינו גם ללמוד את התורה ולבאר אותה על ידי חכמי ישראל שבכל דור, וגם הלימוד הזה הוא חלק מגילוי התורה שבעל פה. להרחבה בנושא זה, אפנה אותך לכמה תשובות שבהן ישנה התייחסות לנושאים אלה: https://www.yeshiva.org.il/ask/113403 https://www.yeshiva.org.il/ask/113649 https://www.yeshiva.org.il/ask/113546 https://www.yeshiva.org.il/ask/136784