לאחר שסיימתי שיעור ט’ בישיבה התחלתי לעבוד בהוראה, השנה הייתה קשה ביותר בעיקר מבחינת בעיות המשמעת איתם הייתי צריך להתמודד. פעמים רבות במשך השנה חשבתי שאינני רוצה כלל לראות יותר כיתה בחיי! אמנם היו גם הרבה דברים יפים בעבודת החינוך שחשתי מהם סיפוק. במשך השנה עשיתי בנוסף קורס לכתיבת סת"ם. לקראת השנה הבאה אני מתלבט מאוד מה הכיוון בו אני רוצה ללכת, ומה ה’ שואל מעימי. האם לנסות שוב את ההוראה, לעסוק בסת"ם או להתחיל לרכוש מקצוע חופשי? יצויין שהורי מאוד מודאגים מעיסוקי בתחום הסת"ם, כיוון שהם סבורים שהמקצוע מסוכן ובלתי אחראי. כיצד אני אמור לדעת מה שליחותי בזה העולם?! עשיתי אבחון מקצועי אך הוא לא חידש לי דברים משמעותיים.

אתה צריך להעריך האם הקושי שהיה לך בחינוך נבע מכך שזו היתה השנה הראשונה או משום שהיה לך כיתה קשה במיוחד. או שמא אין לך את הנוכחות וכריזמה שנצרכת בכדי להצליח בתחום החינוך. אולם גם אם לא התאמת להוראה בכיתה גדולה אולי אתה יכול מאד להצליח בתחום הלימידה הפרטנית יותר. אם יש לך סבלנות ויכולת הסברה טובה תוכל להצליח בתחום החינוך המיוחד. אם יש לך יכולת להבין בנפש האדם אתה יכול לפתח את תחום היעוץ. בנוגע לתחום הסת"ם אני מבין את החשש של הוריך. צריך סבלנות גדולה והתאמה בכדי לעבוד שעות רבות בסת"ם. יתכן שממולץ לפתח יחד עם לימוד סתם עוד תחום נוסף שתתעסק בו. מאד קשה לעבוד בסת"ם כל יום במשך 8 שעות. אם יש תחום של עיסוק חופשי שאתה יכול לפתח זה יכול להתאים. כיצד תדע מה שליחותך בעולם? ארבעה עקרונות: 1. שהתחום שתתעסק בו לא יוריד את הרמה הרוחנית שלך ולא יגרום לכך שתפסיק להיות אידאליסט. 2. תבחר את התחום שבו אתה יכול להביא לידי ביטוי את מה שאתה במיוחד מוכשר בו. 3. תבחר דבר שאתה אוהב לעשות. 4. תעדיף עם אפשר נושא שיותר קרוב אל הקודש או אל דבר שנצרך לבנין העולם מאשר עיסוק סתמי. הסדר של העקרונות שכתבתי הוא גם סדר החשיבות שלהם. עלה והצלח.