אני גרה בקריית שמונה נשואה מזה כמה שנים יש לי שלושה ילדים קטנים ועם כל זה אני עובדת במשרה מלאה מהשעה 7.30 ועד 16.30 ומרוצה בה. בתקופה האחרונה אני חשה בחנק וחוסר שליטה בחיי, ירדתי בתפקודי בעבודה ובבית ושני הצדדים שמו לב. אני מרגישה שאני מתמוטטת ואין לי את הכוחות שהיו לי פעם. אני מארגנת שלושה ילדים בבוקר יוצאת לעבודה חוזרת מכבסת, מנקה ומאכילה,עושה שיעורים עם הילד הגדול שבכיתה א’ והרשימה עוד ארוכה.... בכדי שתבין בעלי עובד מהשעה 6 בבוקר ועד 8 בערב בגלל זה אני לא באה אליו בדרישות הוא עובד מאוד קשה. אני גרה בקריית שמונה ללא משפחה וחברים וללא עזרה משום מקום ועם כל זה אני מודה לבורא עולם על הכל . ועכשיו אני שואלת אותך בעלי לוחץ עלי שאעזוב את מקום עבודתי לטובת המשפחה והבית והילדים, מצד אחד אני רוצה, אך נורא כואב לי כי אני רגילה לעבודה לאנשים וכולם בסדר איתי וגם זה עוזר לי מבחינת כלכלית. אני רוצה לציין שאני גרה במקום שאין כל כך עבודות טובות כמו שיש לי חבל לי לפספס עבודה שכזו! אני פוחדת שאכנס לדיכאון כאשר כל היום אהיה בבית בלי לצאת ולראות אנשים ולדבר. ההתלבטות קשה לי מאוד, אנא עזור לי...

לעניות דעתי נראה שכדאי לחפש עבודה למשך מספר שעות לא ארוכות כ"כ ורק אחרי זה לעזוב את העבודה. כיון שילדיך ומשפחתך הם עיקר הצלחתך בחיים, ובודאי שחייך יהיו מלאים שמחה בראותך את גידולם הטוב ואת הצלחתם בהמשך השנים. וייתכן שאחרי שנה או שנתיים כשיגדלו הילדים קצת יותר תוכלי לחזור לעבודתך הנוכחית, וע"כ, גם אם תמצאי עבודה אחרת כדאי שתודיעי למעבידייך הנוכחיים כי בכוונתך לחזור בעוד שנה או שנתיים כשיוקל לך, וד' ישלח את ברכתו לך ולמשפחתך.