לאחר שהסכמתי לקבל הסכם פשרה בבית המשפט, אשר קיבל תוקף פסק דין, התברר כי בדירה נעשו נזקים בזדון והדירה סבלה מהזנחה קשה. אילו פסקי דין במורשת ישראל יוכלו לבוא לי לעזר כאשר אגיש תביעת נזיקין? בית המשפט נוטה בדר"כ לדחות תביעות אלו מכיוון שלטענתו בהסכם פשרה ידעו הצדדים כי עליהם לעשות וויתורים מסוימים אך במקרה הנ"ל נאלצתי לקנות את הדירה מבלי שניתנה לי הזכות לראותה אפילו פעם אחת, ניתן לומר כי נאלצתי לקנות "חתול בשק" בגלל פסק דין. להלן המקרה בכמה מילים: הסכסוך קיים בין שני אחים, אבא שלי ואחיו. לפני 20 שנה בנה אבי בית פרטי בין שלוש קומות לאחר סיום הבניה נתן אבי לאחיו את הזכות לגור בקומת הקרקע תמורת סכום סימלי בלבד. האחים כרתו בינהם חוזה בכתב כי לא מתקיימת מכירה בפועל וביום בו ירצה האח לעזוב את דירת הקרקע ינתן לו כספו בתוספת פיצוי. האח עזב לאחר 15 שנים את הבית, השאיר שם את בתו ובעלה הטרי ותבע את אבי על שליש מערך הבית. לאחר סירובו של אבי לתשלום החל האח בתהליך משפטי בו קבע השופט על פשרה בין הצדדים או שיהפוך את החוזה לשטר מכר. האח העוזב קיבל כמעט שליש מערך הבית ואנו נאלצנו לשלם על מנת למנוע תהליך משפטי נגדנו וגם כי מצבם הבריאותי של שני האחים אינו מרומם. למרות בקשתנו לא הורשה לנו לראות את הדירה אפילו פעם אחת. בפסק דינו של השופט לא הוזכר כלל כי עלינו לקבל את הדירה ראויה למגורים. עם קבלת הדירה התגלו הזוועות שבגללן כנראה לא ניתן לנו לראות את הדירה ע"י האח העוזב, רטיבויות קשות שכוסו עם קלקלרים, לקיחת חלונות דלתות וידיות, חלקים רבים שבורים, טינופת ובעיקר נזקים בזדון. לא ציפינו לקבל בית מושלם אך מה שראו עיננו רחוק מלהיות בית למגורים. לכן שאלתי היא כיצד מורשת ישראל ופסקי הדין בתוכה יוכלו לבוא לי לעזר לקבלת פיצוי הולם או חלקי? אין סיכוי בעולם כי האח העוזב יסכים לשלם דבר ללא תביעה.

ישנו איסור להתדיין בדיני ממונות שלא עפ"י דיני התורה. וכתב הרמב"ם שכל הבא לידון בפניהם הרי זה רשע וכאלו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו (הלכות סנהדרין פרק כ"ו הלכה ז), וזו העזרה שמורשת ישראל יכולה לתת לך. אף המהרי"ק בשורש קנ"ד אמר שמי שהלך להתדיין בערכאות והפסיד שם אין נזקקים לו כשבא לבית הדין. לכן נראה שאם הפסדת (לטענתך) בדין זה אין מה לעשות ולהבא יש להתדיין בבית דין לעניני ממונות שדן על פי דיני התורה. הרב יהודה אודסר