יש לי בעיה כל פעם שאני חוטא אני מרגיש רע וזה גורם לי להרגיש כאילו אסור לי להתפלל ואסור לי לברך, ואח"כ אני רוצה "לחזור בתשובה" אבל החטא חוזר לי לראש ואני מוותר על זה, וכאילו אני צריך שמישהו או משהו יתן לי דחיפה. מה לעשות?

מה שאתה מתאר זוהי מחשבת היצר הרע, שכדי להפיל אותך בחטא, פעם אחר פעם, הוא משכנע אותך שאין תשובתך מתקבלת. אולם זוהי טעות. ולעולם שערי תשובה אינן ננעלים. ומה שאדם זוכר את חטאו גם לאחר ששב בתשובה, אין זה אומר שתשובתו אינה מתקבלת, אלא שיש מדרגות בתשובה. ועיקר התשובה היא הקבלה לעתיד שלא אחטא עוד, ורק אחר-כך תיקון העבר. ומכל מקום תקנה העבר אינה מעכבת כל כך. וגם מי שעדיין לא תיקן את העבר, יכול להחשב צדיק גמור בעתיד, אם יתאמץ שלא לחטוא עוד. וגם כשמתקנים את העבר עדיין לא נמחה החטא מזכרון האדם, ועד שימחה החטא זוהי עבודה גדולה וקשה שלא כל אחד זוכה לה. ובטח שקבלת התשובה אינה תלויה בה. ועוד צריך לדעת שאין החטא מעכב את האדם מלהתפלל או ללמוד תורה. ואין דברי תורה מקבלים טומאה, וגם כששקוע האדם בחטאו יכולה התורה וגם התפילה להעלותו ולהצילו מן החטא, ולכן דווקא מי שחטא ראוי לו להדבק בתפילתו, ולומר ליצר הרע שבו, שגם אם יזכיר לו את חטאו בתפילתו, לא יסור ממנה וימשיך להתפלל, עד ינצח. ודווקא אז יתברר שהוא בעל תשובה אמיתי שאינו זונח את עבודת בוראו בגלל עצת היצר הרע.