מאחר ואשה חייבת בנרות חנוכה, אצל אשכנזים נהגו שגם בנות הבית ידליקו במהדרין מן המהדרין - חוץ מהאם. מנהג זה תורץ באופנים שונים: אשתו כגופו, ומספיק לאשה בהדלקת בעלה. חוסר צניעות בכך שהאשה תצא להדליק. אלא שלכ"ע אם אין האיש בביתו, תדליק עבורו אשתו- בין אם מדובר במצות גברא והיא שחייבת כמותו מוציאה אותו ידי חובה כשליחתו, ובין אם מדובר במצות הבית, ושוב, היא שחייבת כמותו יכולה להוציא את "הבית". האם יש מניעה הלכתית (חוץ מאשר "תבוא עליו מארה") שאשתו תדליק גם כאשר האיש בביתו, עומד לצידה? הרי אשתו כגופו ומספיק לו בהדלקתה. וכמו שהיא מוציאה אותו כאשר אינו נמצא, כך גם כאשר כן נמצא. וכן בעינייני צניעות, בימינו נשים יוצאות מביתן ואין עניין שלא תצא לצורך מצוה שחייבת בה. אני ובעלי נוהגים שכל ערב אחד מאיתנו מדליק, פעם הוא ופעם אני. האם נכון אנו עושים או האם עדיף ששנינו נדליק כיון שעדיף לקיים מצוה בעצמו ולא ע"י שליח, או שאשתו שהיא כגופו הינה יותר מסתם שליח? גם בשבת אנו נוהגים שכל פעם האחד או האחת מקדשים והשני/ה עושה המוציא. (אני מתפללת במניין את כל תפילות שבת, נ"מ לחיוב בקידושא רבה). אנו מאמינים כי חשוב ביותר לשתף את בת ישראל בעולם התורה והמצווה בכל מה שהיא יכולה, ובוודאי במה שחייבת. מכיון שבנות לא חייבות בהרבה, יוצא שגם במה שכן חייבות הן נוקטות בעמדה פאסיבית שברוב המקרים מובילה לאדישות או אולי עצלנות, ולעיתים לחוסר חיבור עם עולם הדת. איני חושבת שזה נכון לטעון שנשים ’לא צריכות’ מצוות מעשיות ושהן בעלות מורכבות נפשית שונה. אין כל סיבה למשל, שבטיול משפחתי כאשר הגברים מתפללים במניין, שהנשים ישבו בצד ויפטפטו, במקום להתפלל גם כן- כאשר אין תינוק שצריך לטפל בו או כל מניעה אחרת. הן פשוט התרגלו שתפילה זה משהו שגברים עושים. האם הן יצורים כל כך רוחניים שהן פשוט לא זקוקות לתפילה וסגי להן בפטפוט על הא ועל דא? גם נשותיהם של רבנים גדולים הן כך, והדבר נשגב ממני. בכל אופן, לנו זה חשוב ביותר ואשמח לדעת אם ישנה מניעה הלכתית גרידא למנהגנו. בתודה רבה וחנוכה שמח.

ראי מאמרי על "אישה בנר חנוכה" בספר "באורך נראה אור", לזכרו של סגן דני כהן הי"ד שנפל בקרב בחברון בפרוס חנוכה תשס"ג. תמצאי שם הסכמה לחלקים מדברייך.