משפחתינו ב"ה מתרחבת, ואנחנו נתקלים בשאלת שירה משפחתית בארועים משפחתיים (חגים, ימי הולדת, שבע ברכות וכו’). בקרוב אנו מצפים בע"ה לחגוג לאבי שבת יום הולדת ה-75, בנוכחות ילדיו ונכדיו, כולל גיסים וגיסות, דודים ודודות. יש לציין שחלק מהנשים מרגישות נפגעות מהאפשרות שלא יוכלו לשיר, הן ובעליהן מאמינים שעמדתן ראויה מבחינה הלכתית, ומתרעמים על ’כפייה’ בענין. מצד שני, חלק מהמשפחה לא רוצה שום שירה מעורבת, כמובן מסיבות הלכתיות. אוסיף גם שלשירה יש חשיבות גדולה במשפחתינו. בנוסף, אבי מרגיש שערך שמירת אחדות המשפחה הוא ערך עליון, ושוקל אפשרות לבטל את האירוע אם יגרמו כתוצאה סכסוכים וכעסים. כמובן שביטול החגיגה לא יפתור את הבעיה; אם לא נמצא דרך לגשר, לא נוכל לקיים מפגשים משפחתיים, לארח בחגים, וכדומה. מחשבה כזאת די מדכאת את אבי. 1) האם ראוי להבדיל בין שירי ’חול’ לבין שירי קודש בנדון? 2) האם יש משקל לערכי ’כיבוד אב’, ו’שלום בית/משפחה’? 3) אם לא מותרת השירה ’בקול’, האם ניתן להגדיר את עוצמת הקול המותרת לנשים?

במקום הלכה אין מצות כיבוד אב, אלא שבנושא זה יש מתירים שירי קודש. רצוי שהנשים תשרנה בקול שקט יותר.