הגרמנים זירזו אותם בירידה מהרכבת. רחל ואמה ירדו וניצבו מול המפקד, כנראה מנגלה. הוא שאל אותה: "בת כמה את?". רחל ראתה שבצד שמאל שותים מים והלכה לשם בלי לענות. כאשר חזרה, אמה קראה לה. אולם יהודי אחד אחז בה ולא הניח לה ללכת, כי ידע שאמה נמצאת בין אלו שעומדים להירצח
מה גרם לנאצים ושותפיהם לאכזריות הנוראה שהיתה בשואה (כיצד יכלו החיילים לבצע זאת) והאם זו תכונה שטבועה בגרמנים בלבד או שכל אחד יכול להגיע לכך.
מבוסס על מחקרים וניסויים שנערכו בעולם ובארץ (ההכנה המנטלית ל"התנתקות", הסרט "הנחשול" ועוד), ועל פי מקורות ביהדות.
באדיבות אתר הרב
*השואה הנוראה, שהתרחשה תוך כדי שיבת עם ישראל לארצו ולידתו מחדש ושמחה על בניין הארץ, משולבת בכאב נורא על השמדת שישה מיליון יהודים בשואה. זהו שאומר הפסוק, נהר של צרות.
*רוב האנשים שנלקחו לצד המוות במחנות ההשמדה לא נראו יותר לעולם, ולא נשמעו עליהם עדויות. לכן בכדי להתיר את נשותיהם מעגינות היה צורך בחידושים גדולים.
בהגיע תורו לעבור על יד מנגלה, עבר רבי ברוך על פניו כשהוא צולע על רגלו, מבלי להסוות את מצבו הבריאותי. לתדהמתו העלו אותו ואת החולים האחרים על משאית, לא לתאי הגזים, אלא לבית חולים מודרני ומשוכלל
בתרבות שמכירה רק בכאן ועכשיו, הזיכרון הוא ניסיון לשחזר את העבר, ומכן נובעת ההתמקדות בחיטוט ברוע האנושי ביום השואה. הזכירה האמיתית מציעה לנו להתחבר לאידיאל הגדול שהשואה חידדה וביררה.
במקום בחודש ניסן שאסור להתאבל בו, יש להעלות את זכר השואה בצומות שנקבעו לזכר החורבן * מהבחינה הדמוגרפית, העם היהודי עדיין לא התאושש מהמכה של השואה * ביום השואה יש לעסוק בערך הקמת המשפחה היהודית והרחבתה, תוך התמודדות עם השקפות סותרות ועם קשיים מעשיים * מדינות המערב תומכות בממשלה הלאומנית של אוקראינה, שמקפחת את זכויות דוברי הרוסית במדינה * גם בקוסובו לא הייתה הצדקה לתמיכת המערב במוסלמים על חשבון הסרבים * הצביעות של מי שפועלים מתוך אינטרסים אבל מדברים בשם המוסר
