יחסי קרבה בין אב ובת

קראתי את תשובת הרב לגבי קרבה בין אב לבת, שם כתב הרב: "דברים אלו מסורים ללב. אם היחס של האב אל הבת כבתו אין איסור לחבק את הבת ולבת לחבק את אביה... אם הבת מרגישה שיש משהו לא טהור ביחס אביה אליה טוב להתרחק ממנו. אבל יתכן שהרגשות שלה אינם נכונים עליה לבדוק אותם היטב.". האם אין זה פשוט שאין אפוטרופוס לעריות, ושמלכתחילה אין מקום לקרבה גופנית עם נערה בגיל 16-17, מדוע בין אב לבתו יש מקום להקל, ומ"מ אם יש ספק למשהו לא טהור עאכ"ו שאין צורך לבדוק היטב אלא על שניהם להקפיד באיסור נגיעה?

נכון שכאשר יש ספק יש להתרחק. אך המצב הבריא הוא שהקשר בין בת לאביה שונה לחלוטין. ועל כן אין איסור של חיבוק ונישוק ביניהם. כי האהבה היא אהבת בת ואהבת אב. ורק כאשר יש משהו לא בריא ברגשות אזי יש להזהר ולהתרחק.