ידוע כי כל אות שבפרשת שמע מכוונת כנגד אבר בגוף, ובקריאתה מאירים רוחנית את האברים. במסכת ברכות דף יב’ עמוד ב’ במשנה נאמר כי רק אחרי שדרש בן זומא את איזכור יציאת מצרים בלילות התווספה פרשת ציצית לקריאת שמע. האם לפני כן לא קראו את הפרשה במלואה, ואיך זה מסתדר עם נושא של הארת האברים?

הרעיון של כנגד אברים הוא רעיון נוסף ולא הרעיון המרכזי שבאמירת הפרשיות. אשרינו שהתורה הולכת ומתפחת ובמשך הדורות נוספות עוד מעלות וגילויים רוחניים שעשיית המצוות.