בעלי ואני שייכים למגזר הדתי לאומי. לפני מספר שנים, בן משפחה קרוב שלי התחזק והפך חרדי. ברוך ה’ אדם ירא שמיים ובעל חסד. לצערי, עדיין לא מצא זיווג. באחרונה נחשפתי לנעשה בעניין הזיווג במגזר החרדי והעניין מעורר בי קושי רב וביקורת. אני מוצאת עצמי מרגישה רגש כעס ותיסכול אל מול הסיפורים שהוא מספר לי ומקבל אותם באהבה. לדוגמא, מכיוון שהוא ספרדי ,כביכול, חוזר בתשובה מפני שנולד דתי אך לא חרדי, הוא לא "זכאי" לקבל כל אחת!. הוא אדם מבריק, תלמיד חכם, לכל הדעות. כיצד הרב יכול לגרום לי להבין את הנעשה במגזר החרדי? מדוע אדם זה צריך להרגיש סוג ד’ כי לא נולד חרדי? איפה האפשרות של התיקון, איפה החיזוק על ההתחזקות? במקום זה "מענישים" אותו בהצעות נחותות? מה עניין הפילוג הגדול בין ספרדים ואשכנזים? הדבר חורה לי מאוד! אנא עזור לי להבין העניין.

כפי הידוע לך אני לא שייך לציבור החרדי כך שאני לא יכול ללמד זכות מבפנים אולם בכל אופן אנסה ללמד זכות. ראשית, בדברי חז"ל רואים שהתייחסו לנושא של משפחה מיוחסת. לנו הדבר נראה כדבר לא חשוב אולם חז"ל אמרו אין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל, נכון שבגמ' מדובר על יחוס שנוגע להקפדה שלא תהיה תערובת של גרים או ספק ממזרים וכד' במשפחה, אולם בכל זאת אנו לומדים שיש כנראה דברים שיכולים להיבנות בתוך משפחה דווקא ברצף של דורות. מחד חכמים אומרים שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. אולם יש גם מעלות למי שאינו בעל תשובה. למי שגדל מילדותו באוירה של קדושה יש בכל אופן השפעה על התום ועל כך שהדברים נמצאים בו לא בדרך של קנין ומאמץ אלא בדרך של ירושת אבות. יש מעלה לבעל תשובה בגילוי כוחותיו המיוחדים. יש מעלה למי שיש לו גירסא דינקותא שהדברים הם פשוטים וטבעיים אצלו. גם בנוגע להבדלים בין אשכנזים לספרדים זה ענין של התרגלות למסורת שעוברת מדור לדור. טוב עושה קרוב המשפחה שלכם שהוא לא כועס ולא מקפיד על מה שכביכול נעשה לו עוול. אני בטוח שבזכות ענוותנותו יזכה למצוא זיווג הראוי לו מכל הבחינות.