רציתי לדעת איך מתמודדים עם רגשות אשם. רגשות אשם שהולכים איתי לאורך כל החיים על כל דבר. על כל מילה שיוצאת מהפה. נקיפות מצפון. אלו יסורים קשים יומיומיים שמביאים לתגובות גופניות לא נעימות. ואיך מתמודדים עם ההרגשה התמידית של "מה יגידו עלי, ואיך מסתכלים עלי". יתכן שזה בא מבקורת עצמית יומיומית ומשם מגיעים הרגשות אשם. מבקשת עזרה להגיע לגאולה מהיסורים האלה.

היום ב"ה כתבו הרבה ספרים שמתמודדים עם הקושי הזה. ניתן אם כן ללמוד ספרים שמעודדים אותנו בענין. ספר אורות התשובה ספר שמלא בעידוד. כך גם נכתבו ספרים נוספים שמעודדים אותנו. יש ספרים של אנשי תורה ומייעצים שגם כתבו על כך. מעבר להבנה עמוקה של הטעות בהאשמה עצמית כדאי לחפש אנשים טובים שיעזרו להתבונן בך בעין טובה ויאירו את הצד הטוב שבך. להשתדל מאד לברוח מסביבה שמלאת ביקורת. הקושי בהתמודדות בנושא זה הוא שהרי יש נקודת אמת בכך שאדם עושה חשבון נפש. אם כן, כיצד ניתן גם להיות שמחים להביט בעין טובה על עצמנו וגם להמשיך לתקן את מעשינו. השאלה הזו מציקה בתחילת הדרך. אולם את שכבר יש לך ניסיון של שנים רבות יודעת שהיסורין האלו לא מביאים לתיקון גדול בעולם. הם הורסים הרבה יותר ממה שהם מתקנים. לכן בשלב ראשון צריכים ללכת לדרך הקיצונית ובכלל לעזוב את הרצון לעשות חשבון נפש. רק לאחר שנים של התנקות ממבט זה ניתן להתחיל בצורה מצומצמת לחזור לחשבון נפש. החשבון הנפש היחיד שלך האם הצלחת שלא לעשות חשבון נפש.