מה ההבדל בין מחיקה של כתבי קודש, שמותר, לבין לאבד אותם ביד, שהעונש הוא מכת מרדות, האם זה תלוי בכוונה או בצורך?

חז"ל הסמיכו את איסור המחיקה של כתבי קודש על הפסוק "לא תעשון כן לה' אלקיכם". אמנם מדאורייתא הפסוק אוסר רק מחיקת שמות, וחז"ל אסרו מחיקת כל דברי קודש והסמיכו דבריהם על הפסוק. לכן מחיקה לצורך כתבי הקודש, על מנת לתקן את הנכתב, לא נכללת באיסור. גם בספר תורה מותר למחוק לצורך תיקון (יש דעות שאפילו שם ה' מותר למחוק לצורך תיקון).