בית הכנסת שלנו מוגדר כבית כנסת ציוני. אחת המתפללות נוהגת לשבת בשעה ששליח הציבור אומר את תפילת מי שבירך לחיילי צה"ל (כנראה כמחאה על תיפקודם של החיילים בנושאי עקירת יהודים מאדמתם). לאחרונה, מתפללת אחרת העירה על כך לאביה של המתפללת הראשונה, בטענה שיש לה גישה ישירה אליו, ונוח לה לדבר עמו מאשר עם הנערה. השאלה היא כפולה: א. האם המתפללת הראשונה נוהגת כהלכה, הן לגופו של עניין, והן בהיבט הציבורי, במעמד כל המתפללים? ב. האם המתפללת השניה נהגה כהלכה, מבחינת "הוכח תוכיח" ומבחינת "לשון הרע"?

א. המתפללת הראשונה בודאי אינה נוהגת כהלכה, כי עושים תפילות אלו לכבוד החיילים הלוחמים והנופלים, וגם אם יש לה טענות על הנהגת המדינה הנופלים אינם אשמים. ועוד, שהם נפלו גם למענה כדי שתוכל להמשיך לחיות, והחיילים כיום מגינים גם עליה. מי שיש לו טענות צריך למחות נגד הנהגת המדינה אבל העומדים על משמר ארצנו ודאי צריכים חיזוק, ויש פה התנהגות לא מכובדת. ב. המתפללת השניה נהגה כשורה, כי חשבה שלאבא יש יותר השפעה עליה, ואין בזה לשון הרע כי זה הכל לתועלת כדי שהוא יעיר לה וידריך אותה לדרך האמת לצורך תיקון.