הפירוש של "יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמיה עלמיא" שבקדיש, הוא כמעט כמו "יהי שם ה’ מבורך מעתה ועד עולם" שבזימון. האם המשמעות היא אותה משמעות? אותה קדושה?

לכאורה זה אותו דבר, רק שזה בעברית וזה בארמית.