שלום הרב, רציתי לשאול שאלה הלכתית: דני אבדיה, שחקן יהודי המשחק ב-NBA, משתתף במשחק כדורסל בארצות הברית במהלך השבת. נניח שהוא היהודי היחיד שמשתתף במשחק, וכל יתר השחקנים, צוותי הצילום, השדרנים וההפקה אינם יהודים. האם מותר לי לצפות במשחק בשידור חי במוצאי שבת בישראל, כאשר השבת בארצות הברית עדיין לא יצאה? בפניני הלכה (שבת חלק ב) מובא שאסור לשמוע שידורים של יהודים מאמריקה במוצאי שבת, משום שנהנים מחילול שבת. האם הדין חל גם במקרה שבו היהודי היחיד הוא שחקן שמשחק במסגרת משחק מקצועני? אשמח לדעת מה ההלכה למעשה, ואם יש מקום להקל במקרה הזה. תודה רבה!

שלום וברכה, לא כדאי לצפות במשחק משום שאתה נהנה מהחילול שבת. אך המיקל יש לו על מה לסמוך. [אינני מתייחס בתשובתי לשאלה של ביטול תורה ומושב ליצים בצפייה במשחק כדורסל, ואין בתשובה זו "הכשר" לענין עצם הצפייה אלא רק התחייסות לדיני שבת]. מקורות והרחבה: יהודי המחלל שבת מלאכה האם צריך להמתין בכדי שיעשו? חז"ל גזרו שכאשר יהודי עושה מלאכה בשבת אסור ליהנות מכך עד מוצאי שבת. וז"ל השולחן ערוך (שיח א): "המבשל בשבת, (או שעשה אחת משאר מלאכות), (טור), במזיד, אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד; ובשוגג, אסור בו ביום גם לאחרים, ולערב מותר גם לו מיד". אם כן כאשר יהודי עושה מלאכה בשבת מותר ליהנות מזה מיד במוצאי שבת. וביאר המשנה ברורה (ס"ק ה) על פי הט"ז ומגן אברהם שלא צריך אפילו להמתין בכדי שיעשו כפי שגזרו חז"ל בגוי שעשה מלאכה בשביל ישראל, וזאת משני טעמים: א. קל בעיני ישראל איסור אמירה לגוי והוא עלול לעשות כן בפעם אחרת כדי שיהיה מוכן לו במוצאי שבת מיד. אבל דבר שנעשה על ידי ישראל בידיים אין לחשוש שעל ידי זה שנתיר למוצאי שבת מיד יבא פעם אחרת לומר לישראל לבשל לו בשבת בשביל זה. ב. גם אם יבקש מישראל הישראל לא ישמע לו שאין אדם חוטא ולא לו. מעשה שבת במומר כתב הפרי מגדים (א"א סי' שכה ס"ק כב) שהוא מסופק לגבי ישראל מומר, שדינו תלוי בטעמים השונים שהקלו בישראל שלא צריך להמתין בכדי שיעשו, למרות שהחמירו בגוי להמתין בכדי שיעשו: לטעם הראשון שקל בעיני הישראל אמירה לגוי ולכן גזרו להמתין בכדי שיעשו, משום שאמירה לגוי קל בעיני ישראל כנ"ל, מה שאין כן אמירה למומר שיש איסור "לפני עור לא תתן מכשול" [ויקרא יט, יד] אכן גם בישראל מומר חמור לישראל להכשילו ואין לחשוש שיבקש פעם אחרת. אך לטעם שאין אדם חוטא ולא לו ולא מצוי שישמע לו פעם אחרת - לא שייך הטעם במומר, שבמומר זה כן מצוי. הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות ח"ב סי' כא) הביא את דברי הפמ"ג וכתב להקל בכך, משום שיש לסמוך על השיטה שהטעם שבגוי אסור בכדי שיעשו הוא משום שאיסור אמירה קל בעיניו, מה שאין כן במומר. על פי זה התיר הגרי"ש אלישיב לנסוע באוטובוס שיוצא מהתחנה המרכזית בשבת ומגיע לשכונה במוצאי שבת. גדר בכדי שיעשו בצילום שנעשה בשבת לפי הצד בפמ"ג להחמיר בישראל מומר שיש להמתין בכדי שיעשו, לכאורה כאשר ישראל מצלם משחק בשבת המשחק אסור לעולם, משום שאי אפשר להמתין בכדי שיעשו כי המשחק התקיים בשבת דווקא, ואי אפשר היה 'להשלים' ולצלם את המשחק אחרי השבת, וממילא צפייה במשחק אסורה לעולם. ושאלתי את הגר"א נבנצל אם מותר לצפות במשחק שצילם ישראל בשבת ואמר שלא, וטעמו כנ"ל שאף פעם לא יהיה בכדי שיעשו כי המשחק התקיים בשבת. [שוב שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם יש מקום להקל בתינוק שנשבה שצילם אם יהיה מותר לצפות ואמר שלא כדאי. ראה לקמן]. בספר ארחות שבת (כה הערה קלד) הביאו בשם הגריש"א, שתמונה שצולמה בשבת אסורה על כולם לעולם, שהרי אי אפשר לשחזר אותה, ותמיד הוא תוך זמן של 'כדי שיעשו'. ובמשנה אחרונה (שיח הערה קכג) כתבו שצ"ע בשמועה זו של הארחות שבת, שהרי בקובץ תשובות (ח"ב סי' כא) הגריש"א היקל שאין צריך להמתין בכדי שיעשו בישראל מומר. הכתב סופר - במקום קבוע המוכר לרבים אסור לכל כתב בשו"ת כתב סופר (אורח חיים סימן נ) שכאשר יש מסעדה של ישראל המבשל בקביעות מדי שבת בשבתו - אסור לכולם, ואפילו למי שלא נתבשל בשבילו, משום "לפני עור לא תתן מכשול", ומשום מסייע ידי עוברי עבירה. דבריו הובאו להלכה בכף החיים (שיח יב). לכאורה בנידון שלנו לפי הכתב סופר יש להחמיר שאסור לעולם משום שהמשחקים נעשים בקביעות גם בשבת עבור כלל הצופים בעולם, וצ"ע. לדעת רבים החילונים בימינו כאנוסים או כתינוקות שנשבו בנידון שלנו יש צד להקל שהרי דנו הפוסקים באריכות אם היהודים שאינם שומרים תורה ומצוות בימינו דינם כתינוקות שנשבו. ראה אגרות הראי"ה למרן הראי"ה קוק זצ"ל (אגרת קלח). וראה שו"ת מנחת אשר (ח"א סי' י) שביאר באריכות שדינם כתינוקות שנשבו על פי דברי החזון איש, ע"ש. ובשבט הלוי (חלק ט סימן קצח) כתב שהם לפחות כשוגגים, וז"ל: "ובעוונתינו הרבים כן הוא בזמנינו שרוב החינוך החילוני הוא להכחיש תורה שבע"פ, ומפרשים מסורת המקרא נגד חז"ל, ע"כ קשה ליתן להם ממש דין תינוק שנשבה, אעפ"י שודאי אנוסין הם על ידי חינוך הרע שנותנים להם". לפי זה יש לומר שחילוני שצילם משחק בשבת אפשר להחשיב את מעשיו לפחות כשוגג. ובשוגג כתב השולחן ערוך (שיח א) שמותר לערב מיד. ובמשנה ברורה (ס"ק ג) כתב בשם הגר"א שאם מדובר באיסור דרבנן בשוגג לכל הדעות מותר אפילו למי שחילל שבת בו ביום. והביא כן בביאור הלכה (שיח א ד"ה המבשל) גם בשם החיי אדם. שאלתי כאמור את הגר"א נבנצל שליט"א אם יש להקל בישראל שצילם משחק בשבת כאשר הצלם הוא תינוק שנשבה, והשיב שכדאי להחמיר. איזה איסור יש לשחק משחק כדורסל בשבת? כתבנו שאם מדובר באיסור דרבנן יש להקל יותר. ויש לדון איזה איסור יש במי שמשחק כדורסל בשבת, ואם הדבר אסור מדאורייתא או דרבנן. ולכאורה יש לדון שאין כל כך איסור כלל במשחק כדורסל, אף שהדבר אינו מתאים כלל לשבת, שהרי כתב השולחן ערוך (שא ב): "בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם, מותר". ולגבי הכדור שלכאורה הוא מוקצה לדעת השולחן ערוך (שח מה), אך ראה בחזון עובדיה (ח"ג, עמ' צט) שכתבו האחרונים שהכדורים שבזמנינו המיוצרים מתחילתם לשם משחק, אין עליהם תורת מוקצה. אך במשחק פומבי ודאי שהדבר אסור בצורה מוחלטת כפי שכתב בשו"ת אורח משפט (סי' קנב) וזה לשונו: "אבל בשחוק הכדור שנהוג עכשיו, שיש בו קשר עם איסורים חמורים שעושים לא רק את השבת כי אם גם את היום טוב, שהוצאה ומלאכת אוכל נפש מותרים בו, עושה אותו כחול ממש בחילולים גמורים, כמו חפירות ונסיעות וכתיבות ומקח וממכר ועוד כמה איסורים שנוהגים גם ביום טוב, שכל אלה האיסורים ועכ"פ איזה מהם נגררים עמו, הכל יודעים, שלא עלה על דעת שום אדם להתיר זה אפילו ביום טוב. והראשונים לא דברו כלל על שחוק כדור מרוחב ופומבי כזה, הגורר עמו דברים רבים שמפסידים לגמרי את קדושת השבת והיום טוב ואת מנוחתו השלמה והמקודשת בישראל מעולם. ובאמת צדקו דברי המהרש"ל ביש"ש, שכתב על דברי המתירין ביום טוב אפילו במקום שאיננו גורר אחריו איסורים אחרים, כמו שחוק הכדור המצומצם שהיה בימיהם, שלא התירו המתירים ביום טוב כי אם לילדים ולא לעשותו מנהג ביום טוב לגדולים להפקיע עי"ז קדושת יום טוב והרגשתו הרוחנית העליונה. איך שיהיה על שחוק כדור הרגל שבזמנינו על פי תנאיו, לא עלה על דעת שום אחד מהפוסקים להתירו חס ושלום לא בשבת וגם לא ביום טוב, וכל המפריז בזה להתיר, הרי הוא מכשיל את הרבים, וגורם להרבות חילול שבת ויו"ט בישראל. ורחמנא ליצלן מהאי דעתא". עד כאן לשון הגראי"ה קוק. וחשבתי לומר שאולי למי שמשחק כדורסל כמקצוע יש בכך איסור דאורייתא של מצות עשה של שבתון בשבת, כפי שכתב בשו"ת חתם סופר (ח"ה השמטות סי' קצה) שהיושב בחנותו עובר על איסור דאורייתא של שבתון על פי דברי הרמב"ן (ויקרא כג ז). וז"ל החתם סופר: "נושא ונותן בחנותו בכלל מחלל שבת ויו"ט הוא הרי הוא ככל מחללי שבת באיסורי' הכתובי' בקרא כמ"ש הרמב"ן פ' אמור בפסוק שבתון זכרון תרועה ע"ש וז"ל הרמב"ן שנצטוינו מן התורה להיות לנו מנוחה ביום טוב אפי' מדברי' שאינן מלאכה לא שיטרח כל היום למדוד התבואות ולשקול הפירות והמתנות ולמלא החביות יין ולפנות הכלים וגם האבנים מבית לבית וממקום למקום ואם היתה עיר מוקפת חומה ודלתות נעולות בלילה יהיו עומסים על החמורים ואף יין וענבים ותאנים וכל משא יביאו בי"ט ויהי' השוק מלא לכל מקח וממכר ויהי' החנות פתוח והחנוני מקיף והשולחנים על שולחנים והזהובים לפניהם ויהי' הפועלי' משכימי' למלאכתן ומשכירים עצמם כחול לדברים אלו וכיוצא בהן והותרו הימים הטובים האלו ואפי' השבת עצמה שבכל זה אין בהם משום מלאכה לכך אמרה תורה שבתון שיהי' יום שביתה ומנוחה ולא יום טורח מלאכה". ע"ש. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א בעניין זה: שאלה: האם מותר לצפות במשחק ששיחק בו יהודי בשבת. תשובה: לא כדאי. שאלה: אני מבין מלשון הרב שיש בכל זאת מקום להקל, האם זה משום שהשחקן לא עושה ממש איסור? תשובה: כן. שאלה: האם יש מקום לומר שהשחקן עובר על איסור דאורייתא על פי דברי החתם סופר שכתב על פי דברי הרמב"ן שהיושב בחנותו עובר על איסור שבתון? תשובה: יכול להיות. עכ"ד הגר"א נבנצל שליט"א. הנאה ממעשה שבת בקול ומראה, ובשידור רדיו בשו"ת הר צבי (אורח חיים א סימן קפג) כתב שיש מקום להסתפק אם יש איסור מעשה שבת בהנאת קול ומראה שהרי אין בהם ממש, כגון בשמיעת רדיו שהודלק על ידי ישראל בשבת. וכתב שמוכח בפרי מגדים שיש איסור הנאה ממעשה שבת בשימוש לאור הנר. והוסיף ההר צבי שאם בהנאה של מראה אסור במעשה שבת לכאורה הוא הדין בהנאת קול ממעשה שבת. אך עדיין הסתפק ההר צבי לגבי רדיו , וזה לשונו: "אמנם יש לדון ולומר דשאני נהנה מהדלקת הנר שהנהנה הוא נהנה מהשלהבת המקושר בנר, משא"כ בנ"ד אפשר דשמיעת הקול של האיש המדבר אינו אלא כשלהבת שאינה מקושרת עם הגחלת דמבואר בביצה דף ל"ט לענין ע"ז ומודר הנאה שמותר לכתחילה אבל צ"ע בדבר, וקשה להתיר". ובשמירת שבת כהלכתה (פרק לא הערה עח) סתם להחמיר בזה, וז"ל: "אסור לשמוע בחוץ לארץ בערב שבת רדיו שמשודר מארץ ישראל, אם אמנם בא"י הזמן הוא אחר כניסת השבת. וכן אסור לשמוע בא"י יהודי המחלל שבת ומשדר בחו"ל בזמן שעדיין שבת במקומו". צפייה במשחק במוצאי שבת כאשר המשחק מתקיים בשבת עצמה במקום אחר בעולם בנידון שלנו יש צד להחמיר שהרי אצל הצופה אמנם מדובר במוצאי שבת, אך השחקן משחק בשבת עצמה, והצופה נהנה מחילול שבת המתרחש בזמן הצפייה. וכתב בשו"ת הר צבי (שם) לגבי שמיעת רדיו המשודרת בשבת, שאף אם יש מקום להקל מצד הנאה ממעשה שבת שהרי אינו נהנה באופן ישיר אלא משמיעת הקול של האיש המדבר שאינו אלא כשלהבת שאינה מקושרת עם הגחלת, הוסיף שיש צד להחמיר כאשר משדרים בשבת עצמה, וז"ל: "ובפרט בנדון זה שהוא עומד בחוץ לעיני כל ישראל ונהנה מחלול השבת בשעת חילולו גרע טפי, שהוא מחזק בזה ידי מחלל שבת במעל, ונראה כאילו הוא נהנה בביטול המצות ובועט בהם". ויש להוסיף את דברי החזון איש בהקשר אחר הדומה לזה קצת, לגבי שימוש בחשמל המיוצר בשבת (אם כי בעניין החשמל המיוצר בשבת יש צדדים להקל, ואכמ"ל). כך מובא בקונטרס הזכרונות כ פד הערת הן זכרונן 226): "ועל המשתמש בחשמל זה ללמוד בו אמר החזון איש שהדבר דומה למי שלומד בשבת, ויהודי אחר מצית עבורו גפרור אחר גפרור כדי שישתמש באור ללימודו. ועוד אמר רבינו (הגרח"ק) בשם החזון איש שהמסוגל ליהנות מחשמל המיוצר בשבת, דומה למי שרואה ספר תורה בוערת באש, וניגש להצית מאש זו סיגריה". כאשר כולם גויים במקרה שאין שחקנים יהודים או שדרנים יהודים נראה שאין איסור לצפות במוצאי שבת במה שמצלמים גויים בשבת, משום שהם מצלמים עבור גויים. יתרה מכך כתבו כמה אחרונים שמותר ליהודי שאצלו אינו שבת להתקשר או לשלוח פקס לגוי בארץ אחרת, שאצלו זה שבת, אף שקורה איסור על ידי היהודי בשבת במקום אחר בעולם שיוצא פקס או מצלצל טלפון. כך כתבו האור לציון (ח"א סי' יד), שש"כ (לא כז), שבט הלוי (ח"ח סי' מ) והרבבות אפרים (ח"ח קנב) בשם הגרי"ש אלישיב. אמנם הפסקי תשובות (רסג הערה 405) הביא בשם הגרמ"א פריינד שאוסר בכל אופן (בטלפון ופקס) ומעיקר הדין, כי סדנא דארעא חד, ואף שאצל המטלפן אינו שבת עדיין, אסור לו לשלוח ולדבר למקום שכבר שבת. וכתב הפסקי תשובות שסברתו מחודשת, ולא מצאנו לו חבר בזה (וכתב "שוב מצאתי בכעין זה בס' מלכים אומניך פ"ג הערה ט"ו). לא ראיתי את דברי המחמירים בפנים, אך נראה שגם לפי חומרא זו אין להחמיר לצפות במוצאי שבת בשידור של גויים המתרחש בחוץ לארץ בשבת משום שהיהודי בארץ ישראל לא עושה שום איסור בחוץ לארץ, ואינו דומה לטלפון שמצלצל בחוץ לארץ והיהודי פועל איסור במקום ששם שבת. ביטול תורה אין כאן המקום להאריך בנושא של ביטול תורה. ראה באריכות במנחת אשר ויקרא (סימנים פד, פה, פז) בגדר חיוב לימוד תורה.