גדלתי בירושלים בבית דתי ציוני ואני בוגר תנועת בני עקיבא. עם השנים בחרתי לפנות לדרך אחרת, הורדתי את הכיפה אך נשראתי תמיד לצד הדת. מוקיר ומעריך ואוהב. רצה המקרה ואהבת חיי לה נישאתי הייתה גרושה ולאור העובדה כי אני כהן - נאלצתי להתחתן נשואים אזרחיים. הדבר אמנם כאב לי מאוד, אולם - זוהי בחירתי ואני שלם עימה מאוד. אישתי נושאת ברחמה את בני בכורי ובנקודה זו צפות ועולות לי שאלות הלכתיות רבות. כפי שאני מבין, בני לא יהיה כהן - אולם מה יהיה? ישראל? ואם כן האם עליי לעשות פדיון בכורות. האם מותר לו לעלות לתורה כישראל? האם לי מותר לעלות לתורה כישראל? אני מבין כי נושא זה בעייתי ואולי דווקא לכן ארוי להתייחסות תודה רבה...

שלום: א. פדיון הבן אתה מפריש כסף אולם לוקח לעצמך ואינך נותן לכהן אחר. ועשיית הפדיון היא ללא ברכה. ב. הילד נחשב כישראל ולא כהן. מותר לו לעלות לתורה כישראל. ג. הוזכר בהלכה שכלפיך לא נותנים לך את הכבוד של הכהונה לכן אינך יכול לעלות ראשון. אולם לעלות שלישי תלוי הרב של המקום האם מחרים מי שנשוי לאישה האסורה עליו. אם קראו לך לעלות שלשי תעלה. בשורות טובות