ישנה שאלה שרבים נוטים להתעלם ממנה, אם בכוונה ואם מטורח הקושי בהבנת ההשלכות שלה אבל בכל זאת הייתה שמח לשמוע תשובה / תשובות לה. השאלה שמעסיקה אותי היא: אם ישנו חבל ארץ (בדוגמא הזו בארץ ישראל) שלעברו נורים טילים כאלה ואחרים במשך מספר שנים והתושבים שעליהם נופלים אותם טילים לא מתפנים משם. 1) האם אין הם עצמם עוברים על אזהרה חמורה ("ונשמרתם לנפשותיכם מאד") ובכך מסכנים את עצמם? השהייה במקום מביאה לסכנת נפשות! 2) האם ילדיהם צריכים לצאת ממקום הסכנה? שכן אין הם יודעים איפה עלול ליפול הטיל הבא, הסיכון שההורים לוקחים משפיע באופן ישיר על "ההסתברות" לקיטלת חייהם של הילדים. אני מקווה שהשאלה שלי תובן כהלכה, אני חושב שיש השלכות מאוד רציניות לתשובות שינתנו כאן, לכן אני מבקש לא רק תשובות אישיות אלא גם הפניות לסימוכין מהתורה או מהמקורות לאותן תשובות.

מה אתה רוצה שהתושבים שם יעשו? לאן הם יעברו? איפה יש מקום בטוח בעולם? אנחנו אכן נמצאים בחזית ויש בזה סיכון. בנוסף התושבים הרי לא מכניסים את עצמם לסיכון בידיים אלא הם פשוט גרים שם והחיים שם כרוכים בסיכון מסויים. לפי טענתך אסור לנסוע בכבישים כי כל יום נהרגים אנשים בכבישים. אך השאלה פה היא יותר עקרונית - האם מותר לאדם לעבוד בעבודה שכרוכה בסיכון? הנודע ביהודה נשאל על כך וענה שבאיסור הלנת שכר נאמר "כי אליו הוא נושא את נפשו" וכתוב על זה - מפני מה אדם עולה בכבש או נתלה באילן, או בימינו - אדם עובד על פיגום גבוה או מטפס על דקל גבוה. לצורך פרנסה מותר לקחת את הסיכונים האלו. ואם לצורך פרנסה מותר אז וודאי שגם לצורך מצוות יישוב ארץ ישראל מותר.