לכבוד הרב שלום רב, אני רושמת שאלה זאת בשם הוריי המבוגרים - מעל גיל 70 - היות והם חסרי אונים. לפני כ- 3 שנים אחי הבכור היום בן 50 התחיל בתהליך של חזרה בתשובה עקב כך הוא התגרש לפני 3 חודשים. בזמן מתן הגט ביקש מהוריי לעבור לגור איתם לשבוע גג 10 ימים. כמובן שהוריי הסכימו לקבלו בביתם. הוריי אנשים מבוגרים, אבי חולה בסכרת ולחץ דם גבוה ומאוד קשה להם האירוח של אחי כבר מעל 3 חודשים. יש לציין כי בגלל מערכת היחסים בינו לבן גרושתו ולבין בנותיו - שהותו של אחי עוד יותר מקשה היות וכל היום יש צעקות בטלפון ואווירה של כעס. הורי ביקשו ממנו כמה פעמים למצוא את דרכו - אך לשווא. אחי יושב כל היום בבית ומתפלל - הולך רק לבית כנסת וחוזר . דבר שמאוד מקשה עליהם היות והוא כל היום בבית. לפני כמה ימים הגיע אחי ואמר כי הרב שלו אמר לו שהוא צריך להשאר בבית של הורי שנה - ברגע זה אבי התמוטט. הוא כל הזמן קיווה שאחי יעזוב בטוב ומרצונו. אין ביכולתם הנפשית והפיזית לארחו בביתם למשך שנה - הם לא מבינים מאיפה זה הגיע. אדם בן 50 חייב למצוא את דרכו באשר היא, ולא להיות לטורח על הוריו המבוגרים - הם מארחים ומקבלים בשמחה את הילדים, הבעלים והנכדים אבל כל אחד הולך לביתו ולדרכו בסוף היום. אבקש לדעת האם יש הלכה האומרת שהוא צריך להשאר בבית הורי - או האם יש הלכה שאומרת שמפאת כיבוד אב ואם הוא צריך לעזוב. כל הלכה או פסק שישכנע אותו לעזוב יעזור מאוד. אני פוחדת מאוד שאם הוא ישאר אצלם יקרה אסון - אבי לא ישן, עצבני וכועס בגלל כל המצב שנוצר. תודה ושנה טובה

אין ספק שאחיך צריך לעזוב את בית הוריך. יש בכך גזל והסגת גבול. אני בטוח שהרב שאמר לאחיך להיות בבית הוריו שנה לא מכיר את המציאות. אותו רב צריך לשמוע את הוריך ואז ישנה את עמדתו. זה לא נוגע רק למצוות כיבוד אב ואם, זה יותר יסודי ופשוט. הבית של הוריך ואחיך הוא רק אורח. אין לו זכות לכפות את שהותו בבית הוריך אם זה פוגע בהם.