לכב’ הרב דוד חי הכהן שליט"א שלו’ וברכה יש לי שתי שאלות בעניין מה שכתוב בגמרא על קמחית שזכתה לשבעה כוהנים גדולים כי כותלי ביתה לא ראו את שערות ראשה. א. הבנתי שבהמשך אותה גמרא כתוב שהרבה נשים עשו כן ולא זכו למה שהיא זכתה, אם כן, למה תמיד מזכירים את ההנהגה שלה ככזו שזיכתה אותה בבנים כוהנים גדולים? ב. ואם אכן לא זו ההנהגה שזיכתה אותה, מה כן זיכה אותה בבנים כאלה? ג. האם זו אכן ברכה ששבעה מבניה היו כוהנים גדולים? שמעתי פעם שמחליפים כהן גדול רק אם הוא נפטר או כבר לא ראוי לתפקידו. האם זה נכון? ואם כן, זה בעצם אומר שבניה נפטרו צעירים או שהתגלה שלא היו ראויים לכהונה גדולה? אודה להסבר על כך. ד. אם קורות ביתה של קמחית לא ראו את שערות ראשה, האם אפשר להבין מכך שגם בעלה אף פעם לא ראה את שיער ראשה? ואם כן - האם כיסוי הראש לא נועד גם כדי לשמור על היופי של האשה רק לבעלה? ואם בעלה לא רואה אף פעם את שיערה, אז בשביל מה נועד השיער שלה? ה. ובעניין כיסוי הראש. אני יודעת שלפי הקבלה יש עניין שלא יראו לאשה אפילו שערה אחת מחוץ לכיסוי הראש. ואשה אחת אמרה לי שלפי הקבלה יש גם עניין שלאשה נשואה יהיה שיער קצר מאוד. ופעם נדמה לי ששמעתי שלפי הקבלה דווקא יש עניין שיהיה לאשה שיער ארוך. מה באמת הכי ראוי לפי הקבלה? תודה רבה!

א-ב. יתכן ואצלה מעשי הצניעות היו מקוריים ואצל אחרות היו בעיקר מתוך רצון לחיקוי. ג. לא מוכרח שכהן גדול נפטר יתכן ונטמא באותו יום ואחיו החליפו. ד. לצורך מצוה לחבר אותה על בעלה מותר ומצוה אבל לחינם אין לגלות. ה. אינני בקי בקבלה אבל לפי מה ששמעתי ראוי לאשה שיער ארוך אבל לא ארוך מדי.