בס"ד שלום רב, בקרב עדות המזרח, תימנים יש ההוגים "אלוקים" כ"אלוהים". האם יש לכך יסוד? האם יש הבדל בין כתיבה לדיבור בענין? מדוע מותר לומר נתנאל, הודיה וכו’ בלי ק’? בתודה

ישנו איסור להזכיר שם ד' לבטלה, ולכן יש ששינו לשם אלוקים. אבל אם משתמשים בשם בזהירות ידיים נקיות ובקשר עם ענייני אמונה וקדושה אפשר לומר, וכנראה שזהו הטעם של המקילים. אמנם שם אדם שיש בתוכו אותיות משם ד' איננו מקודש ואין שום חשש לומר ישראל או ישעיה וכדו'.