שאלה לצורך עיוני. אישה לא נשואה שקיבלה במתנה נכס נדל"ן שיש בו מספר עבדים גויים, היא אינה מעוניינת להחזיק בהם אלא לשחררם, ואפילו לאלתר. 1. האם חייבת במילתם בו ביום? 2. האם חייבת בהטבלתם לפני שחרורם, שהרי מעולם לא רכשה אותם לשם עבדות. 3. במקרה שהיא קנתה אותם באופן יזום לשם שחרורם המיידי, האם חייבת במילתם ובהטבלתם? תודה רבה אם תקדישו לי מזמנכם

אשה אינה מצווה למול בנה אלא רק איש (רמ"א יו"ד רסא, א)., ויש לדון אם כך הדין לגבי עבדיה. המנחת חינוך סי' ב וכן השאגת אריה סי' נג מסתפקים בכך, ומדברי רעק"א יו"ד סי' רסז סע' א נראה לענ"ד שסובר שגם בכך אינה מצווה. על הצד שהיא חייבת, ישיש מקום לשאלתך. ישנם שני מצבים בעבדים, יש הנקנים ע"מ שיהיו גרים ברמה של עבד וחייבים במצוות כאשה, ואותם מצווה האדון למול ויש שבשעת קנייתם לקחום שלא ע"מ להתגייר והם אינם חייבים במילה (יבמות מח ע"ב; שו"ע יו"ד סי' רסז סע' ד). בנידון של השאלה כיצד מדובר? אם אביה קנאו לשם גירות אז כבר הוא מל והטביל, ואם קנאו שלא לשם גירות אזי היא יורשת עבד שאינו לשם גירות ומצבו לא משתנה וגם היא פטורה מלמולו וכן מלטובלו. ואם כוונתך שאביה קנאו לשם גירות אך עבר ולא מלו, נראה לי מסברא שאם כוונתה לשחררם בו ביום אינה מצווה, הואיל והמצווה למולו אינה דוקא בבוקר אלא במשך כל היום, ובינתיים כבר משחררת אותו ואין דיניו מוטלים עליה יותר, וכן במקרה שקנתה בעצמה לשם שחרורם המידי, אך אם תשחרר רק למחרת לכאורה חייבת ביום הראשון. בברכה,