למה היה צריך היה ה' להתנות עם הבריאה שהים יקרע, השמש תעצר וכו’, הרי ה' שולט בכל?

הרמב"ם סובר, שעד כמה שאנחנו יכולים, לא לשבש את החוקים שהטביע הבורא בבריאה. אם הקב"ה ברא את העולם הזה במתכונת הזו סימן שזו הייתה רצון האלוק, שיתנהג בצורה קבועה. אז במילא, כל שינוי זה נגד רצון ה' מאז. ולכן גם הניסים שקרו ניתנו בכח הבריאה מלכתחילה להשתנות, לא שזה רצון מחודש כרגע אלא ניתן אז לכישצטרכו. בקריעת ים סוף הקב"ה התנה עם מעשה בראשית שיבקעו המים. אנחנו אומרים שלוש פעמים ביום "אשרי" בגלל הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". הקב"ה מזמין מזון למליארדים בכל יום. כל אחד אוכל מזון אחר בזמן אחר והבריאה כולה מתקיימת. מי שמתבונן רואה את גודל הבריאה אבל זה קבוע והתרגלנו אז לכן אנחנו צריכים להודות לה' על הדבר הזה ואומרים "אשרי". אנחנו לא מעוניינים שהניסים יהיו קבועים. הניסים זה חריגים אבל החריג הזה, הכח הזה לעשות שינוי, ניתן בבריאה ולא מחודש כרגע. זה שיטתו של הרמב"ם בעניין ניסים. אז ברור שה' יכול לעשות שינוי אבל אם הוא חקק חוקים כך הוא רוצה שהעולם יתנהג, בטבע. כמו שהגמרא אומרת שבתקופת רבי שמעון בן שטח היו חיטים בגודל כליה של עוף. הטבע גם יכול להתברך, לא צריך שינוי של הטבע. מה שנעשו שינויים זה כשהיה הכרח. אם הקב"ה לא הטביע את זה בעולם סימן שאין עניין בזה. וודאי שה' יכול אבל הוא קבע את החוקים בשביל שהם ישמשו תמיד.