שלום כבוד הרב, אני בת 15 ובאה מבית מסורתי ובחופש התחזקתי והתחלתי ללכת לשיעורי תורה ולהתחזק בצניעות. אבל כשאמא שלי רואה שאני מתחזקת היא מתעצבנת מזה מאוד, וצוחקת עליי כשאני לובשת חצאית. היא לא נותנת לי ללכת לשיעורי תורה אז קרתה פעם שנאלצתי לשקר לה כדי ללכת, ואף יצאתי מהבית עם מכנסיים ובחוץ החלפתי לחצאית. אני מתפללת ומבקשת המון מבורא עולם שיעזור לי להתקרב אליו, אך אמא שלי לא מוכנה בשום אופן, וזה גורם לה להתקפי עצבים נוראיים. אני לא מוכנה לוותר על בורא עולם ולחזור אחורה. בבקשה תעזור לי..

ב"ה שלום לך. קראתי את מכתבך ומאוד התרגשתי ממנו. במעשים שלך את מראה על המון בגרות, ועל המון רצינות. את יודעת את האמת שלך, את יודעת מה את רוצה, וזה ממש נפלא. יש לא מעט בנים ובנות בגיל שלך שהדברים האלו לא מובנים להם, והם חיים בספקות, ולמרות שאצלך היה לך המון סיבות שהדברים לא יהיו כך, את זוכה להמשיך ולהתקדם, להתעלות ולבנות את עצמך וזה ממש נפלא, אברך אותך שתזכי להמשיך לעלות מעלה מעלה, למרות הקשיים ולמרות ההתנגדויות, ללמוד ולבנות עוד מדרגות ועוד קומות בקשר עם אבינו שבשמים. לשמחתנו הרבה, היום יש המון בנים ובנות שזוכים להתקרב לה', לחיות חיים רוחניים וערכיים, חיים של קדושה, חיים של התעלות רוחנית ושל שמחה פנימית גדולה מאוד. רבים מהנוער הנפלא שלנו נתקלים בקשיים שונים, ומתמודדים איתם יום יום בגבורה מעוררת הערכה רבה. להורים שלנו יש המון דברים נפלאים שיש לנו המון מה ללמוד מהם, אך יש משהו אחד שלפעמים לצעירים יותר קל מאשר לבוגרים והוא האפשורת לעשות שינוי. פעמים רבות אנשים בוגרים מתרגלים לדרך חיים, להשקפת עולם, ואז מאוד קשה הם לעשות שינוי. הם חוששים מהשינוי, עד כדי שהם מפחדים להתעסק עם דברים שעלולים להפגיש אותם עם השינוי. כך גם אני פוגש במשך שנים צעירים שעושים שינוי נפלא, ובהורים שמתנגדים מאוד לשינוי הזה. כבר היה לנו קשר עם מישהי שמרוב שינויים שהיא עשתה מהדרך של ההורים שלה, ההורים שלה קבעו לה פגישה עם פסיכולוגית, כי לא הסתדר להם הדבר שבת הולכת עם בגדים צנועים! את לא לבד, לא בעליות שלך וגם לא בהתמודדויות שלך. חשוב מאוד שתיי חזקה, ותמשיכי להתקדם לכיוון הנכון, וגם אם יהיו קשיים אל תיבהלי מהם, זכרי שהדרך במעלה הר דורשת התמודדויות, ורק מי שעולה מתמודד באמת. דרכים רבות יש להתמודד, ואני מתאר לעצמי שניסית כבר כמה מהן, אך יש עוד, וחשוב מאוד מאוד לא להתייאש, ולעשות מה שאפשר. דעי שכל צעד שלך קדימה הוא אוצר, וכל התמודדות היא זכות גדולה מאוד שלך. אל תריבי עם אמא שלך, אלא המשיכי לעשות מה שאת יכולה ובערת ה' בסוף התכון תוכלי לבחור לך את הדרך, את הבית שאת תרצי להקים, ואת הכללים שלו, את החיים שלך באמת, ואת שאר הדברים גלי בסבלנות, לאט לאט, מתוך בניה מסודרת תזכי להמוצלחה. אשמח לעזור עוד בכל מה שאוכל, בעצות והדרכות, בהפניות למקורות לימוד ובכל מה שתרצי. בברכה הרב יצחק גרינבלט