שלום כבוד הרב, שבוע שעבר הזדמן לי תודה לאל להתפלל שחרית בכותל. כמובן שהתפללתי במניין ונתתי צדקה לניזקקים. ביקשתי מהקב"ה שיתן לי להבין אם אני צריך לתקן משהו על מנת שאוכל למצוא עבודה חדשה כיוון שאני די תקוע בעבודה שלא נותנת לי נחת. כשיצאתי מהכותל בדרכי לרכב, עצר אותי בחור חרדי ולקח אותי אותי הצידה, הוא שאל אותי מה אני צריך, אמרתי לו שפרנסה טובה, ילדים ובריאות, הבחור החל לברך אותי וכשסיים סיפר לי שיש משפחה חרדית שצריך לתת לה כסף לאוכל לשבת, מה שהיה לי באותו רגע בכיס נתתי לו כי הרגשתי צורך עז לעזור, הבחור לאחר מיכן שאל אם יש לי עוד כסף ואם אוכל לארגן לו עוד, הסברתי לו שלא כיוון שאני במינוס בבנק ולא יכול למשוך, הוא בירך אותי לשלום תוך אמירה, תדאג לאישתך שתמיד תהיה מאושרת ואל תחסוך ממנה כלום, והלך, היו לי רגשות מעורבים באותו רגע, מצד אחד הרגשתי שהש"ת שלח לי אותו להבין מה עלי לתקן, ומצד שני ההתעקשות שלו לעוד כסף הרגישה לי כרמאות. מה אני אמור להבין מכך?

נקווה שהצדקה הגיע לאנשים ראויים!! יש אנשים מנצלים אנשים רגישים, ואתה לא חייב לתת להם. וכאשר לא ברור לך האם נותנים לאדם זקוק, מספיק לתת פרוטה לצדקה. יש אנשים שחושבים שלחלק ברכות זה מקצוע. תתחזק וב"ה תמצא עבודה בקרוב. בינתיים תנצל את הזמן ללימוד תורה ולעשות דברים טובים. ה' יצליח דרכך.