הרמ"א ע"ה, בהקדמתו לשו"ע, כתב שכל החולק על מרן כחולק על השכינה. וקשה להבין, שהרי בהגהותיו הרמ"א עצמו חולק על מרן לא פעם ולא פעמיים. ומתרצים שאת רוב החילוקים פתח הרמ"א במילים "ובמקומותינו נהוג...", לאפוקי מקומות שבהם נתקבלו הוראות מרן. משמע מכאן שדעת הרמ"א נכתבה רק למקומות שבהם לא נתקבלו הוראות מרן, ובא"י נתקבלו כבר הוראותיו - מכך עולה שגם לדעת הרמ"א אין לחלוק על מרן במקום שכבר נתקבלו הוראותיו כגון א"י?

מרן פסק שכך ראוי לנהוג. קהילות ספרד קיבלו אותו. המנהגים התקבלו בא"י, אך יהודי אשכנז נוהגים אחרת. הרמ"א אינו חולק עליו סתם, הוא מביא מנהגים עפ"י פוסקים שדעתם אחרת. כדי ששולחן ערוך יהיה שווה לכל עם ישראל, הוא הוסיף את מנהגי יהודי אשכנז במקום לכתוב שולחן ערוך בעצמו.