שאלה: ב"ה שלום כבוד הרב מזמן משה רבינו ועד שסנהדרין נהגה להוציא למוות, לא הרגו על מחלוקת (מצוות לא תעשה שין בה מעשה). מכאן יוצא שכאשר ה’ יתברך ממית את עדת קורח זה צו שעה ולא דין רגיל ?
תודה
תשובה: לשואל שלום,
השאלה מתי התחילו לדון דיני נפשות נידונה באריכות על ידי הגרי"א הרצוג, הרב הראשי לישראל, בספרו "תורת האוהל" עמ' עא, ובפשטות עולה שהחלו לנהוג מיד אחרי מתן תורה או לכל הפחות עם הקמת המשכן.
על מצוות לא תעשה שאין בה מעשה, ממילא אין עונש מיתה ואפילו לא מלקות.
והעיקר: העונש האלקי איננו כפוף לכינונה של סנהדרין או לדיני המשפטים, ותמיד הוא בבחינת 'הוראת שעה'.
גירסת הדפסה
שלח לחבר