שלום כבוד הרב אני בחורה דתיה\חרדיה מעל שמונה עשרה, וכנראה סובלת מחרדה חברתית. הייתי אצל פסכיאטר והייתי מטופלת ע"י כדורים שבכלל לא עזרו אולי רק לגרימת עייפות, ואצל מטפלים ופסיכולוגיים שונים אך לא רואה מזה התקדמות ממשית. אני מרגישה תקועה ולא מצליחה להתקדם בחיים, וכמובן מרגישה מאוד בודדה כי אני בעצם מרחיקה מעליי סיטואציות חברתיות וגם משפחתיות שלוקחות ממני הרבה כוחות. חשבתי אולי קבוצת תמיכה תעזור לי והיא גם נותנת את ההרגשה שאתה לא לבד בזה, אך כל הקבוצות הם מערבות ורובם הבנתי חילונים, במהלך הפגישות צריך גם להציג מול המשתתפים ויש גם את העניין של שיתוף. השאלה שלי האם מותר ללכת לקבוצה כזאת והאם היא לא פוגעת בצניעות? תודה מראש

בקבוצות כאלו יש צורך בחשיפה אישית של רגשותייך ומחשבותייך לפני הקבוצה המנחים טוענים שהחשיפה ההדדית עוזרת לפתור בעיות תשקלי אם את מוכנה לכך את יכולה לנסות פעם או פעמיים ואם את רואה שזה לא מתאים לך תפרשי